מבוא ליחב”ל: מדיניות חוץ -הגדרה
מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים
מהי מדיניות חוץ?
"מדיניות" – קבלת החלטות והתנהגויות נובעות על ידי שחקן פוליטי ולמאות פוליטיות מובהקות.
"חוץ" – השפעה על החלטות\התנהגויות של שחקן פוליטי לאומי\מדינתי\דתי אחר.
מהם עדי מדיניות חוץ?
Raison d'etat – הגיון המדינה מעל רצונות הפרט וקבוצות פנים מדיניות.
מהי דיפלומטיה? אומנות ניהול המשא ומתן לשם קידום מדיניות החוץ.
ישנה סכנה גדולה להיכלא למלכודות טאוטולוגית. גוזרים את יעדי מדיניות החוץ, האינטרס הלאומי מתוך המאפיינים של המדיניות עצמה.
במקרה של הסכסוך בבלקן ומלחמת האזרחים ביוגוסלביה לשעבר לדוגמא, ארה"ב הייתה השחקן היחיד שיכל לעשות משהו. ארה"ב בחרה לקדם הסכם שלום (לוחמה בבוסניה) בין הכוחות הסרבים לכוחות המוסלמים והקרואטים, הסכם שום שידכא את האלימות לפחות לזמן קצר. ההחלטה לשמר את המדינה – את בוסניה, זה היה האינטרס הלאומי של ארה"ב – הבאת שלום תוך שמירת שלומותה הטריטוריאלית של בוסניה. לקחת את מדיניות החוץ ולהקיש ממנה רטרואקטיבית על האינטרס הלאומי של ארה"ב. היציאה למלחמת עיראק נועדה לשחרר את העולם מהנשק הגרעיני להשמדה עולמית היא האינטרס הלאומי.
האתגר הגדול שלנו הוא ליצור היררכיה בחלקי מדיניות החוץ.
מדיניות חוץ – (טדי רוזוולט) המפתח למדיניות חוץ טמון בכך שנדבר ברכות אבל נישא מקל גדול. זהו השילוב בין דיפלומטיה רכה כזאת המנסה לקרב את האינטרסים הלאומיים של מדינתך למדינות אחרות בגיבויה של עוצמה המאפשרת למדינות להשיג את מבוקשן.
החזקים עושים את מה שהם רוצים – החלשים חייבים לשאת בעול. ארה"ב החזקה לעיתים קרובות העדיפה גם לדבר ברכות, לנקוט באותה דיפלומטיה. הכרחית לא פחות מהעוצמה הצבאית כלכלית בשביל לייצר השפעה.
מדוע ארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה (1945-1949-1950) הגמונית לגמרי, מחזיקה על מונופול לנשק גרעיני, שיכלה להפוך את ברית המוצעות לאיי חורבות, בחרה שלא ונכנסה לעידן המלחמה הקרה. דוגמה מפורסמת אחרת היא מדיניות החוץ של גרמניה לפני מלחמת העולם השנייה שנקתה בקו תוקפני מול הפייסנות של אנגליה וצרפת. לאורך רוב ההיסטוריה האנושית מדיניות חוץ ולא אסטרטגיה מלחמתית היא זו שמאפיינת את היחסים הבינלאומיים. התופעה הזאת, סוגיית מדיניות החוץ היא מרכזית לכשעצמה גם מסגרת חקר היחסים הבינלאומיים.
ככלל, כאשר אנחנו מדברים על מדיניות חוץ מקובל להבחין בין תשומות של מדיניות חוץ לבין תפוקות של מדיניות חוץ (ראה סיכומים מורחבים בנושא וכן סיכום אודות קבלת החלטות במדיניות חוץ ומודלים של קבלת החלטות במדיניות חוץ)