יסודות המנהל הציבורי – סיכום: הגישה הרציונלית לקבלת החלטות

הגישה הרציונלית לקבלת החלטות היא שם נרדף לחקר המילה או כמהות התנהגות ארגונית.

הרעיון הבסיסי הזה של המהות הבסיסית של המנהל הציבורי בקבלת החלטות קשור להרברט סיימון. ב- 1947, פרסם ספר "התנהגות ארגונית", הוא קורא תגר על התיחום של המנהל הציבורי שייסד וודרו וילסון ב-1887 ומכריז שקבלת החלטות היא המהות של המנהל הציבורי. ב-1978 הוא זוכה בפרס נובל, ובנימוקים לזכייתו מצוין גם הרעיון הזה, שהוא האדם שמאחורי המישוג של המנהל הציבורי כהחלטת החלטות.

הרברט סיימון, עם כל גדולותו, הוא אינו יוצא דופן. כל דור מגדיר את המנהל הציבורי מחדש בצלמו ובדמותו. מה שהפחיד את וודרו וילסון הוא השחתת המנהל על ידי הפוליטיקה. הוא חשש שהמשרות במנהל הציבורי יהפכו לשלל בידי הפוליטיקה.

מאוחר יותר, חוקרים בשנות ה-20, אחרי מלחמת העולם הראשונה הגדירו את המנהל הציבורי מחדש. אירופה אופיינה בעוני, מחסור והיפר-אינפלציה. ההגדרות הללו היו שונות, מהות המנהל הציבורי כהתמודדות עם מחסור.

לנגד עיניו של סיימון הייתה מלחמת העולם השנייה. סוד הצלחת ארה"ב במלחמת העולם השנייה היה הגיוס המאסיבי, מבחינה צבאית ועורפית. הסוד היה אם כן, ארגון. ובסיס הארגון הוא קבלת החלטות במנהל הציבורי.

בשנות ה-60 הסוערות שחיפשו שוויון, אפשר למצוא הגדרות של המנהל הציבורי כמקדם שוויון. משנות ה-90 אפשר למצוא קישור לגלובליזציה ומיקור חוץ. זה נכון שקבלת החלטות מקושרת לסיימון, אך לגיטימי לכל דור להגדיר מחדש את המנהל הציבורי. כך פלד מגדיר את המנהל הציבורי כסובב סביב האינפורמציה והמהפכה שלה, אין יותר מהות מלבד נכסי אינפורמציה.

עיקרי הגישה הרציונאלית לקבלת החלטות:

גישה מסודרת שעובדת בשלבים, בעלת הגיון פנימי של ביצוע לפי אותם שלבים. השלבים העיקריים:

1. 1. קביעת יעדים/ערכים
2. 2. פיתוח חלופות פעולה לאותו יעד
3. 3. בחינת החלופות
4. חישוב תוחלות = מתבצע בדרך של הכפלת הסתברות שאירוע מסוים יקרה בערך שמייחסים לו.

דוגמא לחישוב תוחלות:

הנשיא העביר 10 מיליון ₪ להשבחת רמת שביעות הרצון של סטודנטים בהר הצופים:

מקס ובר ניסח את האידיאל, הביא את "האור". זה היה המודל הטהור, לאו דווקא ערכי טוב, אלא פשוט כולל את כל התכונות הקלאסיות כדי שיהיה אפשר להגדיר משהו כבירוקרטי. היו לו מספר עקרונות ותכונות של מנהל ציבורי טהור:

1. המנהל הציבורי הטהור הוא מונחה כללים (rule driven), הוא לא פועל מתוך גחמת לב.
2. הוא א-פרסונלי, לא אישי. השירות וההחלטות של המנהל הציבורי אינן תלויות באישיות של מי שמקבל את השירות.

בגלל שתי התכונות הללו, הוא נוטה להאריך חיים יחסית לצורות התארגנות אחרות של בני אדם, קרי מודל הניהול הכריזמטי והמסורתי.

פרידריך טיילור, אבי המהפכה המודרנית, לקח את הרעיונות האידיאליים של וצעד צעד אחד הלאה. הוא תכנן מקום עבודה שמשקף ברובו את צורת הארגון הרציונאלית. שמו של טיילור נקשר, לפני מלחמת העולם השנייה, ברעיון של תכנות העבודה. לפרק תהליך עבודה לגורמים, למדוד תפוקות ותשומות של תהליכי עבודה. להעמיד אנשים שונים לאותה עבודה ולראות כמה זמן לוקח להם לעשות את אותה עבודה. הוא למעשה חילק את העבודה לחלקים הקטנים ביותר ולוודא יעילות ואופטימליות, ואז לחבר חזרה.

כחלק מהמהפכה המדעית הזו, ומדידות שנעשו על ידי אנשים, טיילור רצה להעביר את שיקול הדעת מהפועלים להנהלה. התפקיד היחיד של הפועלים הוא בביצוע העבודה המכאנית. צ'רלי צ'פלין מבקר את הגישה הזאת.

הנרי פורד היה האיש שיישם את הרעיונות של טיילור יותר מכל (מודל מכוניות T). הרעיון שאם אפשר ליצור מוצר מסוים בפס ייצור ולהוריד את המחיר שלו, אנשים יבואו ויקנו. אין תחרות גדולה, וזו האפשרות הזולה היחידה.

תיאור המשמעות של הגישה הרציונאלית ע"פ דוגמה

לפני כ-15 שנה היה מפעל בבריטניה שייצר אופניים טובות, אך הפסיד כסף. פס הייצור לא היה יעיל במיוחד, התהליך היה איטי ומסורבל. הביאו מהנדס וביקשו ממנו תמורת סכום כסף מסוים לייעל את התהליך. המהנדס הוסיף ידיים רובוטיות ותוכנה והחליף אנשים באותן ידיים. המפעל היה מסוגל לייצר אופניים אך רבים פוטרו. בסוף פס הייצור המהנדס שם אדם. כל פס הייצור היה ממוכן לחלוטין. אך אדם היה צריך לתפוס את האופניים בכידון ולסגור את החבילה.

השאלה היחידה היא למה לשים אדם בסוף המסלול הממוכן? תשובת המהנדס הייתה שזה תפקיד בזוי שאפילו אדם יכול לעשות. גישת הנרי פורד הקטינה את העבודה עד כדי כך, שמהות החיים האנושית אל מול העבודה אובדת.

ראה גם: הגישה הרציונלית לקבל החלטות על פי וובר טיילור ופורד

ביקורת על הגישה הרציונלית לקבלת החלטות

יסודות המנהל הציבורי-  סיכום

סיכומי קורסים אקדמיים