מבוא ליחב”ל: משבר הטילים בקובה
מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים
לאחר מות סטלין נהיה שינוי במדיניות ברית המועצות במהלכה של המלחמה הקרה. ישנה מתיחות בין סין לברית המועצות, אך ארה"ב לא שמה לב לכך. רק תחת הנהגתו של ניקסון בראשית שנות ה70 הם הבינו את התמורה שחלה. המהלך של ניקסון היה להוציא את טייוואן ממועצת הביטחון והכנסת סין במקומה. לקח זמן רב עד שנפל האסימון בארה"ב והצליחו להבין לא דין מדינה קומוניסטית כדין מדינה קומוניסטית אחרת.
המשבר החמור ביותר שהוביל את שתי מעצמות העל לעימות ישיר (לא מדינות חסות כמו קוריאה) הוא משבר הטילים בקובה, המשבר המכונן של המלחמה הקרה. הנקודה המכרעת הראשונה – היא עד כמה קרוב היה העולם למלחמה גרעינית. (סרט the fog of war) הנקודה השנייה – הלקח שלמדו המעצמות מן המשבר. ניקסון בשנות ה70 כר ניסה לעשות את ההבדלה בין ברית המועצות לסין, אבל הדבר התחיל עוד קודם לכן בנכונות של המעצמות לדו שיח מרסן. משבר הטילים הוכיח למנהיגים של שני הצדדים את הנחיצות לתיאום, לא שלום או תום המלחמה, אך כשהתהום עמוקה כל כך, מלחמה גרעינית, כשהיא קרובה כל כך – משבר הטילים בקובה, חשבו המנהיגים לפתח הסכמים, ערוצי תקשורת, שירחיקו במשהו את הסכנה שאף אחד מהצדדים לא רצה שתתממש. אך איך עושים זאת? משבר הטילים בקובה היה מאיץ מרכזי למהלכי ריסון, בקרת נשק, הגבלת נשק למשל – האמנה לאי הפצת לשק גרעיני. (1968) ניסיון לבוא ולהקפיא את המצב הגרעיני (ניסיון כושל). ומאמצים לתיאום בטחוני צבאי (בעיקר בשנות ה70) תהליך הדטנת שניקסון ניסה להוליך בין ברית המועצות לארה"ב. במסגרת תהליך הזה נחתמו הסכמים לבקרת נשק, לנתר את מספר הטילים ויותר מזה את מספר משגרי הטילים הבליסטיים הבין יבשתיים, ופתיחת ערוצי תקשורת בין המעצמות שיוכלו למנוע אי הבנות שעלולות להסלים לעימות.
משבר הטילים בקובה החל עם הצבתם של טילים סובייקטים על אדמת קובה. קנדי הטיל מצור על קובה על מנת שיפנו את הטילים. חוצ'וב שלח שני טלגרמות לארה"ב, טלגרמה ראשונה – מאוד מפויס, משא ומתן. טלגרמה שנייה – גישה הפוכה לגמרי, מאוד תוקפנית. משדרת מסר שברית המועצות בדרך למלחמה גרעינית. קנדי מחליט להגיב למסר הפייסני. ממחיש עד כמה המלחמה הקרה – לא הייתה יכולה להסלים בגלל אותו מאזן אימה בן הצדדים. חשוב לזכור עד כמה דברים יכלו להיות אחרת, החלטות רגעיות, שיקול דעת, יכולים להכריע את הכף. יש לקחת בחשבון את המקריות שמלווה אותנו ביחסים בינלאומיים.
