מבוא ליחב”ל: מודלים של קבלת החלטות במדיניות חוץ
מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים
1. מודל השחקן הרציונאלי (RAM) – תופס את מקומה של התיאוריה הריאליסטית.
חתירה למזעור הפסדים ולמקסם רווחים בהסתמך על שרשרת פעולות ושיקולים:
זיהוי בעיה – איסוף מידע – קבעת יעדים – בחינת חלופות – הערכת כלות תועלת – הכרעה.
תיאורית התועלת הצפויה –
בחינת חלופות בהסתמך על מאזני עלות\תועלת וסבירויות (ציפיות). המגבלות (על המידע, קוגניציה וזמן) מחוללות bounded rationality.
2. גישה קוגניטיבית – מדגישה כשלים ועיוותי תפיסה. מורכבות ועמימות במציאות מחוללים צורך להשתמש בסכימות (מודים פשטניים, קיצורי דרך) להבנתה.
- הדגשת ידע המאשרר ציפיות מוקדמות.
- דחייה או התעלמות ממידע הסותר ציפיות מוקדמות
- חיזוקים עצמיים בדיעבד.
תיאורית הייחוס – אם אנחנו רודפי שלום, הצד השני מבין את זה. אם סוריה רודף שלום הוא מניח שבהכרח הצד השני (ישראל) מבינים את זה. ויותר מזה אנו סבורים שאם הצד השני עוין כלפינו הוא עושה זאת בכוונה זו אינה טעות. התנהגות עוינת היא מכוונת.
- הנחה ששאיפות שלום תיתפסנה ככאלה על ידי הצד השני.
- הערכה שהתנהגות עוינת היא מכוונת
- היקשים פשטניים אנלוגיות היסטוריות
- משאלות לב
- פערי דור
3. גישה רגשית – השפעת "מתח\לחץ" על קבלת ההחלטות:
- מתח בינוני, המצב האופטימאלי – דוחף לחשיבה ולעשייה אך גם מאפשר די זמן ושיקול דעת לבחירה מיטבית.
- היעדר מתח עלול להוליך לרשלנות ולפזיזות
- מתח רב מדי עלול להוביל להימנעות, להיעדר ביקורתיות ולפטליזם.
4. תיאורית הערך (Prospect Theory)
- תוצא ההיתכנות (הערכת סיכויים): חשיבותה העצומה של וודאות – המעבר מ0% ל1% (או מ99% ל100%) מתפס כמשמעותי הרבה יותר מהמעבר בין 23% ל24%.
- עיקרון היחסיות\ תלות בהיצג (מסגור): החלטה נתפסת כטובה או רעה במידה רבה כפועל יוצא מהצבת החלופות לה (ולא באופן מוחלט)
- שנאת הפסד: הכאב מהפסד גדול מן ההנאה מרווח בגובה זהה.
- רגשות שולית פוחתת – הוספת הנאה משמעותית פחות מעצם יצירה הראשונית. העדפת הנאת קטנות לפרקי זמן ממושכים על פני הנאה גדולה לפרק זמן קצר (וכן –העדפה לסבל רב על פני זמן קצר על פני סב מועט על פני זמן ממושך)
- תוצא ההוצאה האבודה: הנטייה להמשיך במיז ם שהושקעו בו זמן ואנרגיה (ואבידות\הפסדים) גם אם הסבירות להצלחתו נמוכה.
5. חשיבה קבוצתית (groupthink) – הנטייה לקונפורמיות\אחידות מחשבתית בקבוצה קטנה של מקבלי החלטות.
הסיבות:
- עיוותי תפיסה משותפים
- הדחף להימנע מביקורתיות (בשל החשש מנידוי ומהפרת תמימות הדעים)
6. מודל ביורוקראטי – החלטות (לרוב פשרות) הן פועל יוצא של מיקוח פנים משלתי בין גופים ביקורתיים ע משאב הון וכוח אדם, יוקרה ומעמד עתידי בקבלת החלטות.
7. מודלי ארגוני – מדיניות חוץ היא פועל יוצא של נוהלי עבודה שגרתיים (SOPs), תוכניות מגירה ותרבות ארגונית של רשויות שלטון שונות. התולדה: אי מוכנות להתמודדות עם מצבים חדשים ובלתי צפויים. לכל אחד מהארגונים הממשלתיים והלא ממשלתיים שיש להם חלק בקבלת החלטות במדיניות החוץ יש נוהל עבודה שגרתי שהרשויות השונות של המדינה מכינים לעת צרה – יודעים שבסיטואציה מסוימת יש לפעול בדרך מסוימת. זמן משבר – הדבר הכי זמין, לפעול על פי ההנחיות. אך הדבר אינו אופטימאלי כי ברוב המקרים התוכנית אינה מתאימה במדויק לסיטואציה.
