מבוא ליחב"ל: קונסטרוקטיביזם מול מרקסיזם

מבוא ליחב"ל: קונסטרוקטיביזם מול מרקסיזם

מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים

השוואה בין קונסטרוקטיביזם ומרקסיזם בהקשר של יחסים בינלאומיים:

קונסטרוקטיביזם

–         גישה תיאורטית ליברליסטית – ריאליסטית במדע המדינה שהציע אלכסנדר וונדט, הרואה במדינות הדואגות לתועלתן העצמית את שחקני המפתח בפוליטיקה העולמית.

–         מעשיהן של מדינות אלה נגזרים לא מאנרכיה, אלא מהדרכים שבהן הן "בונות" מן הבחינה החברתית את המשמעויות שהן מקנות למדיניות הכוח ואחר כך מגיבות למשמעויות האלה, כך שעם שינוי הגדרותיהן יכולים להתפתח נוהלי שיתוף פעולה.

–         מושגי יסוד: עובדה חברתית (מה שאנו חושבים על המציאות) – העובדות החברתיות נשענות על הסכמה חברתית. הבנייה חברתית – התהליך בו מעוצבת המציאות על ידי אינטראקציה של חברים בתרבות או בחברה מסוימת. ידע אינטרסובייקטיבי – ידע משותף שנוצר בתהליך של צירוף של עובדות חברתיות למאגר משותף לאותם האנשים.

–         נורמות\השקפות –  השיח הציבורי – מדיניות המדינה

–         פירוש המציאות – התנהגות\מדיניות המדינה בזירה הבינלאומית.

–         האסכולה האנגלית – יש קבוצה של מדינות לצורך העניין מדינות המערב, שהן גם המדינות המרכז, מדינות עשירות, משפיעות, יש להן נורמות וערכים משותפים והם בעצם בגלל העוצמה שלהן משפיעות על שאר העולם מנסות להנחיל את הערכים שלהן. [אימפריאליזם תרבותי]

מרקסיזם

  1. העולם מתואר במרקסיזם כמאבק בין מעמדות. אין מדינות. משפט פוליטיקה חברה כולם משועבדות לספירה הכלכלית.  מבנה הבסיס הוא כלכלה ומעליו מבנה העל – פוליטיקה ומבנה הבסיס מכתיב מה שנעשה במבנה העל. הפוליטיקה נודה לשמר את ההון אצל בעלי ההון.
  2. שינוי היסטוריים הינם השתקפות של התפתחות כלכלית.
  3. הפוליטיקה משמרת את המתח המובנה במבנה העל.
  • מלחמות משקפות מאבק בין מעמדות (לנין) מרקסיזם אימפריאלי כשיש מאבק בתוך המדינה בין בעלי ההון לפועלים וכשהוא יוצא החוצה יש מלחמות הסבר שני – מלחמות משקפות מאבק בין מעמדות במובן שבעלי ההון רוצים עוד משאבים ולכן רוצים עוד משאבי ועוד טריטוריה ורוצים עוד כוח קניה ועבודה, להשתלט על עוד פועלים – פרולטריון.
  • גישת התלות – מסתכלת על העולם ומחלקת אותו לשני גושים מדינות הצפון מול מדינות הדרום. המדינות המפותחות מול המתפתחות. העשירות בין העניות.  העשירות יוצרות תלות בהן בקרב המדינות העניות.
  • ההגמוניה תרבותית (גראמשי) – השליטה , הניצול במישור התרבותי. גם בתוך מדינה – תיאטרון ספרות שירה מסעדות אופנה, כל התרבות מאפשרת שליטה של בעלי ההון והמעמד השליט.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: