תרבות פופולרית: עממית, עילית, התמיינות תרבותית ופעפוע תרבותי

תרבות פופולרית – סיכומים: הגדרה של תרבות פופלרית

ראה סיכום קורס מלא: תרבות פופלרית – סיכומים

סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)

חלקו הראשון של המאמר "תרבות עממית ותרבות עילית : אשליית הניגודים" מאת אסתר ורוברט כהן מתייחס להגדרות חלק המציג את ההבחנה בין סוגים שונים של תרבות , עילית ונמוכה.

מהי תרבות?

הגדרה של בורק אליה התייחסו כותבי המאמר: "תרבות היא מערך של משמעויות גישות וערכים משותפים, והצורות הסמליות שבהן היא מתבטאת ומתגלמת"

בסוציולוגיה הגדרתה של תרבות תלוי בגישה ממנה אנו יוצאים:

פרדיגמה פונקציונליסטית –פארסונס טבע את המושג AGIL כאשר האות L  מייצגת את התרבות , הוא טוען כי תרבות היא בעצם שימור דפוסים, הנחלת ערכים ונורמות של דור הולך לדור הבא. תרבות היא שמרנית, רק ה"כלי" המעביר הלאה נורמות וערכים. זו גישה מאוד שמרנית שמהססת לקבל שינוי, מכיוון ששינוי מערער את הסדר החברתי. הדרך להתגבר על זה מהגישה הזו היא להסתכל על שינוי רטרואקטיבית ולהגדיר אותו כקדמה. עדיין יש כאן בעייתיות, מכיוון שישנן צורות של תרבות שאינן משמרות דפוסים אלא מבטאות מחאה, ומזה הגישה הזו נוטה להתעלם.

פרדיגמת הקונפליקט החברתי מרקס תרבות היא אידיאולוגיה (חלק ממבנה העל), הדרך בה המעמד השולט משתמש באידיאולוגיה על מנת לשעתק את מעמדו. סוציולוגים של תרבות פופולארית קראו לזה: "תעשיית התרבות". סוציולוגים אלו שייכים לאסכולת פרנקפורט כמו אדורנו למשל, הם מייצגים ניתוח ביקורתי ניאו מרקסיסטי או "מרקסיזם הומניסטי" (שמתמקד בניכור ולא בניצול) ומדבר על הדרך בה התרבות הפופולארית הופכת להיות תודעה כוזבת של האינדיבידואל, סוכנת שעתוק בחברה הקפיטליסטית.

 

התמיינות תרבותית

שלב התחלתי: ייתכן שלפני שהתחיל תהליך ההתמיינות הייתה תרבות אחת אחידה. אנתרופולוגים מדברים על חברות פשוטות כבעלות תרבות טקסים אחת המבוססת על כשפים. תרבות אחת ואחידה – שבט, קלאן, חמולה, טקסים, שאמאניזם , כישוף.

התמיינות התחלתית: שתי קטגוריות, נמוך וגבוה. מיסוד של הבחנה זו נמצא בימי הביניים, ונעשה כנראה על ידי הכנסייה.

התמיינות המשכית: בין הנמוך והגבוה מופיע הפופולרי (מאה 19). מלווה בהתפתחויות טכנולוגיות כמו דפוס, חשמל, צילום המאפשרות ייצור והפצה בקנה מידה גדול – גלובלי.

בהמשך – ייתכן מצב שבו התרבות הפופולארית הופכת להיות תחום המכיל בתוכו את הקודמים (עממית ועילית) שממשיכים להתקיים אך בתוכו.

דוגמה להתמיינות תרבותית: החל מהמאה ה- 18 בכל פאב בריטי היו שני חדרים נפרדים – חדר לעם הפשוט וחדר למעמד הגבוה, שהיה מרווח ומרשים הרבה יותר. בנוסף כל מעמד התחיל לפתח תרבות שונה של שתייה – המעמד הנמוך שתה בירה וג'ין והמעמד הגבוה שתה יותר יין מיובא .

פיעפוע תרבותי / דיפוזיה

משהוגדרו הגבולות בין תרבות גבוהה לנמוכה, מתרחש תהליך נוסף במקביל והוא הפעפוע – העברה של תכנים , מוצרים ופעילויות מנמוך לגבוה ולהיפך.

לדוגמה – המיסה הקתולית: תכנים שהגיעו מהתרבות העממית ושולבו בכנסייה ובטקסיה (תרבות גבוהה) – מדובר על אכילת בשרו של ישו (לחם הקודש) ושתיית דמו (היין).

סיכום של תהליך ההתמיינות והפיעפוע דרך שלושה שלבים:
שלב 1: תרבות אחת ואחידה (פרה-היסטוריה?).
שלב 2: התמיינות ופיצול (דגש אנכי, תרבויות לאומיות) תוך כדי פיעפוע.
שלב 3: התמיינות המשכית (דגש רוחבי, חוצה-גבולות, גלובליזציה). תרבות המונים: תפוצה בייצור המוני. שתי קונוטציות: חיובית (דמוקרטיזציה) ושלילית (וולגריות). בשלב הזה נוצרת תרבות פופולרית. היא נוצרת מתוך התפתחויות טכנולוגיות. לבסוף היא מתרחבת ובולעת את שתי התרבויות האחרות. היא מתפשטת לאורך ולרוחב באופן שחוצה גבולות מעמדיים ולאומיים.
יש לכך שתי השלכות:

אחת חיובית – חציית הגבולות המעמדיים מביאה לדמוקרטיזציה של התרבות.

אחת שלילית – בכך שהתרבות הפופולארית מגיעה לכל מקום היא פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר ולכן מביאה לוולגריזציה.
דוגמאות לניתוח: ספרות; מוזיקה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: