סיכום בתנ"ך לבגרות: חיי הכלל שמואל ב א' 17-27

חיי הכלל

שמואל ב א' 17-27

תבוסה במלחמה

בשמואל א ל"א נופלים שאול ובניו במלחמה עם הפלשתים. זוהי קינת דוד על הנופלים ובעיקר על חברו יונתן. היסודות הבולטים בקינה הם: תמיהה ("איך"), פיאור המתים, קריאה לנשים לבכות את המתים, הבעת צער ושימוש בשורש נ-פ-ל. המשפט "איך נפלו גיבורים" חוזר שלוש פעמים.

"ללמד בני יהודה קשת" – קשת מסמלת מלחמה, וכוונת הפסוק היא ללמד את בני יהודה גבורה מהי, או שניתן להשמיט את המילה קשת ואז המשמעות היא ללמד את בני יהודה את הקינה על שאול ויונתן.

"הנה כתובה על ספר הישר" –"ספר הישר" הוא ספר שירים שירים המתאר את מלחמות ישראל.

"הצבי ישראל על במותייך חלל" – בצבי הוא סמל לפאר ניצב על במות- מקום גבוע (רמז לגלבוע מקום נפילתם של שאול ובניו), הכוונה היא: ראה עם ישראל את האיש שהביא לך כבוד חלל בגלבוע.

בהמשך שואל דוד איך נפלו גיבורים ומורה לא לבשר לפלישתים כדי שבנותיהן לא תשמח. הוא מוסיף קללה להרי הגלבוע שיהיו יבשים ("אל טל ואל מטר עליכם").

"כי שם נגעל מגן גבורים" –א. שם הוכתם בדם מגנם של הגיבורים. ב.שם ננטשו כלי הנשק – מות בעליהם.

"מדם חללים מחלב גבורים קשת יונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם" – מפאר את גבורת המתים: א. שאול ויונתן הרגו אויבים רבים, קשתו של זה וחרבו של זה לא חדלו לשפוך דמם וחלבם של האויב.

ב.אף שחללים רבים נפלו לישראל, שאול ויונתן לא חדלו להלחם.

ג.זו היא בעצם קינה נוספת: קשתו של יונתן לא תמתח עוד וחרבו של שאול לא תונף.

דוד ממשיך ומפאר את המתים כנעימים ונאהבים בחיים, שנפלו יחד והיו קלים מנשרים וגיבורים מאריות. הנשים נקראות להתאבל על מות שאול שהיטיב עימן והלביש אותן בתכשיטים.

"צר לי עליך אחי יהונתן, נעמת לי מאוד, נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים" – זהו שיאה של הקינה ומפסוק זה עולה כאבו האישי של דוד על חברו:

א.      המילה "לי" מופיעה שלוש פעמים בכדי להדגיש את האובדן האישי ולא רק הלאומי.

ב.       המילה "אחי" מבטאת את יחסיהם של דוד ויונתן.

ג.        הפנייה ליונתן בגוף שני מעידה על קרבה ואולי על סירוב להכיר במותו.

ד.       מילים כגון "נעמת", "אהבתך" וחיזוקן "מאוד" אל מול העצב של "צר לי".

ה.      השימוש במושג האהבה ותיאורה ככזו העולה על אהבת נשים.

אמצעים ספרותיים:

1. תקבולות נרדפות:

"אל תגידו בגת – אל תבשרו בחוצות אשקלון" (20)

"פן תשמחנה בנות פלשתים – פן תעלזנה בנות הערלים" (20)

"מדם חללים – מחלב גיבורים" (22)

"קשת יונתן לא נשוג אחור- וחרב שאול לא תשוב ריקם" (22)

"מנשרים קלו – מאריות גברו" (23)

"המלבישכם שני עם עדנים – המעלה עדי זהב על לבושכן" (24).

2.חזרה על מילים לשם הדגשה: אל, פן.

3. מבנה מסגרת: פתיחה וסיום במשפט: "איך נפלו גיבורים"

4. חרוזים: דם חללים-חלב גיבורים, מנשרים קלו-מאריות גברו.

5. מילה מנחה: גיבורים.

סיכומים לבגרות בתנ"ך – חיי הפרט והכלל בראי השירה

סיכומים לבגרות בתנ"ך – סיכום כללי

סיכומים לבגרות בתנ"ך