סמיוטיקה- מבוא

סמיוטיקה היא אחד הכלים החשובים ביותר להבנת התרבות בת זמננו. סמיוטיקה במובן הפשוט ביותר היא המדע החוקר את סימנים מעשה ידי אדם ואת משמעותם ובעיקר מתמקדת הסמיוטיקה בחקר של מערכות סימנים והדרך שבה מערכות סימנים מתפקדות בכדי ליצור משמעות. עיסוקים בנושאים מהתחום של סמיוטיקה ניתן למצוא כבר אצל אפלטון בדיאלוג "קרטילוס" העוסק במקורות משמעותן של מילים (טבע או הסכמה) וכן אצל אריסטו ב-"פואטיקה".

אולם העיסוק הרציני והשיטתי בדרך שבה סימנים ומערכות סימנים מתפקדים בתרבות הוא תחום עיסוק מודרני שהחל בראשית המאה העשרים והיווה את היסודות לחלק גדול מהדיסציפלינות החוקרות כיום את התרבות האנושית.

העיסוק הבסיסי ביותר בתחום של סימנים החל כאמור כבר ביוון העתיקה עם הדיון בין סימנים טבעיים (כמו קריאות של חיות) לבין סימנים מלאכותיים מעשה ידי אדם (כמו השפה האנושית). בעבור הסטואיקנים אחד הדוגמאות המובהקות ביותר לסימן הוא הסימפטום הרפואי, כמו סומק בלחיים המעיד על חום. אוגוסטין היה השלב הבא בהתפתחות של הסמיוטיקה כאשר הוא צמצם את תחום הדיון לקשר שבין מילים מדוברות לבין הייצוג המנטלי של המשמעות שלהן במוחו של הדובר. הבחנות אלו היוו את הבסיס להגותו של ג'ון לוק בספרו "מסה על שכל האדם" שראה בתהליך הסימון וההסמלה כבסיס ללוגיקה חדשה.

אולם סמיוטיקה כפי שאנו מכירים אותה היום נולדה במידה רבה במאה העשרים והיו לה שני אבות מייסדים: פרדנין דה-סוסיר ופול פרס. אחד מחידושיו המרכזיים של דה-סוסיר נגע להבחנה בין מחקר דיאכרוני וסינכרוני, כאשר שבעוד שהראשון מתמקד בהתפתחות של שפה על פני ציר זמנים המחקר הסינכרוני מתמקד בשפה ברגע נתון. אחת מתרומותיו הגדולות ביותר של דה-סוסיר למדע הסמיוטיקה הוא המבנה הכפול של הסימן הלשוני כ-"דיאדה" הכוללת את המסמן (הצליל או הסימן הגרפי של מיל) והמסומן (המשמעות המופשטת שקשורה במילה) וקביעת הקשר השרירותי בין השניים. הדרך שבה תקשורת אנושית מתבצעת בתהליך של מסומן-מסמן-מסומן הוליך את סוסיר לקרוא לייסוד של מדע בשם סמיוטיקה או סמיולוגיה שיהיה "מעל" למדע הבלשנות בכך שהוא עוסק בסמלים באשר הם ולא רק בסמלים לשוניים. הבחנה חשובה נוספת של סוסיר היא זו של פארול\לאנג כאשר פארול מייצג את המבע הנקודתי בעוד שלאנג מייצג את הכושר הלשוני המתבטא דרך מערכת של מסמנים הנבדלים זה מזה ובכך נוצרת משמעותם.

ההבנה הבסיסית ביותר של סמיוטיקה היא זו כי הקשר בין מסמן לבין מסומן, בין סמל לבין המשמעות שלו, הוא קשר תלוי מוסכמות חברתיות.