שפה וחברה: סמיולוגיה – סיכום

סמיולוגיה היא מושג הנתבע ע"י דה- סוסיר. מדע הסימנים  ("המדע החוקר את חיי הסימנים בחיק החיים החברתיים", דה סוסיר) [סמיוטיקה – לפי הזרם האמריקאי שטבע פֵּרְס ]

המהפכה שיצר היה בקביעה (ובהוכחה) כי השפה היא סטרוקטורה. אחת הטענות המרכזיות שלו היא שהשפה היא מערכת של סימנים. השפה היא מבנה עקרוני שנמצא בבסיס המערכת הלשונית הדבורה שלנו. הסמנטיקה חוקרת משמעות של מילים בלבד, הסמיולוגיה- משמעות של כלל הסימנים כרגע אצל דה סוסייר- רק במבניהם לא בפעולתם.

מספר חידושים מהותיים בסמיולוגיה של דה-סוסיר:

העדפת בלשנות סינכרונית אל מול בלשנות דיאכרונית. הבלשנות המוקדמת עסקה בהתנהלות הדיאכרונית- חקירת שפה לפי מושגים של זמן ומחשיבה את ההיסטוריה ואת מוצא המילים. הסינכרונית טוענת שזה לא מעניין אותנו מה קרה פעם אלא השימוש במילה, הערך שלה והתפקוד שלה בהקשר מסוים בזמן הווה, ואם נשווה אליה משהו נעשה את זה בזמן הווה. הניתוח של המילה מנסה להבין איך היא מתפקדת עכשיו, לשם מה משתמשים בה וע"י כך ניתן להבין וללמוד על החברה. דה סוסיר קידם את הבלשנות הסינכרונית.

  • o חקר הדיבור על פני הכתיבה [והבחנה בין לאנג לפארול]. דה סוסיר טוען שבלשנים עוסקים בניתוח הכתב, חקר הדיבור שונה מכך והוא יותר חשוב כיוון שהוא יותר נפוץ. בנוסף, הדיבור קודם לכתיבה, אנחנו בסה"כ כותבים את מה שאנו אומרים יש משהו יותר אותנטי בחקר הדיבור מאשר את חקר הכתב. זוהי הבחנה בין השפה שיש לה מערכת של כללים וחוקים ברורים (למשל המילון). הפארול- הדיבור הוא הביצוע של הלאנג.
  • גישה תיאורית על פני נורמטיבית. הגישה הנורמטיבית היא לא מתוך המילה נורמה אלא משהו נורמטיבי שצריך לשאוף אליו, איך ראוי לדבר ומהו דיבור נכון. הגישה התיאורית היא המועדפת על דה- סוסיר, הוא מנסה להבין התנהגות לשונית ולא לבקר אותה, אלא בעיקר להבין אותה.
  • הציר הסינטגמטי אל  מול הפרדיגמאטי. . כדי להבין ערך של מילה צריך להבין לא רק את המובן שלה אלא הערך שנקבע לה ביחס למילים אחרות, באמצעות השימוש שלה ובאמצעות ההקשר שבהם היא משתמשת. לשם כך הוא נותן 2 צירים של יחס למילה עם מילים אחרות – סינטגמטי ופרדיגמאטי. לדוג' סינטגמטי – משפט: יהודי רצח ערבי. המילה יהודי מקבלת את הערך שלה בתוך המשפט, היא בראש המשפט. אם מחליפים את המילים הערך של המשפט היה שונה והיהודי הוא היה הפגוע ומכאן השינוי במשמעות. הערך של המילה נקבע על פי המיקום שלה בסדר. המשפט: אני אוהב אותך. אין הבדל בין המשפט הזה למשפט אותך אני אוהב. השינוי של סדר המילים במשפט הזה לא משנה את המשמעות ואת הערך של המילה שנקבע עפ"י הסדר והערך שלה למילים אחרות. הציר הפרדיגמאטי – עוסק בציר אנכי יותר, הערך של המילה נקבע על שום היחס שלה אל מילים אחרות חלופיות שלא נבחרו. כלומר, המילה רצח מקבלת את הערך שלה על שום זה שלא רשמתי הרג, פגע, דקר, המית, חיסל וכו'. המילה רצח מקבלת ערך משמעותי חזק יותר על פני המילים החלופיות שלא נכתבו. פרדיגמה היא איזושהי תפיסת עולם שפעמים רבים משתמשים בה לתפיסת עולם חשיבתית ומחקרית. דוגמא לפרדיגמאטי: המרצה שלנו לובשת מכנסי ג'ינס, שנבחרו על פני חלופות אחרות והן מקבלות את הערך שלהן על שום חלופות אחרות שלא נבחרו (דגמ"ח, חצאית, מכנס מחוייט וכו') ערכם של מכנסי הג'ינס נקבע על שום חלופות אחרות שלא נבחרו. גם כאן ישנן החלפות שתשננה משמעות וישנן כאלו שלא! דהיינו: סינטגמטי – שינוי סדר קיים. פרדיגמטי – החלפת הקיים בחלופה מבחוץ או שימוש ספציפי במילה מסוימת לעומת אחרות.
  • מבנה הסימן אחד החידושים המשמעותיים של דה- סוסיר.

שפה וחברה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: