מבוא לסוציולוגיה- סיכומי מאמרים: יעקב נהון /התרחבות ההשכלה ומבנה הזדמנויות התעסוקה

מבוא לסוציולוגיה- סיכומי מאמרים:יעקב נהון /התרחבות ההשכלה ומבנה הזדמנויות התעסוקה

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

המאמר "התרחבות ההשכלה ומבנה הזדמנויות תעסוקה" של יעקב נהון מתמקד במימד הריבודי של התרחבות ההשכלה. ההתמקדות באה להאיר את התקווה או שמא האשליה שהתרחבות ההשכלה תביא ליתר שיווין חברתי ובין עדתי בישראל. תקווה זו לא מסתדרת עם הידע שלפיו מערכת החינוך היא גורם משמר, שמביאה לשעתוק ואף ללגיטימציה של המבנה הריבודי. חוסר היכולת של ההשכלה לצמצום הפערים נובעת מכמה גורמים:

1.התרחבות ההשכלה אינה מונעת את צמצום הפערים, למרות השיפור שלו זוכות כל השכבות, מיקום השיפור שונה אצל כל אחת מהן ולכן היחס בניהן אינו נוטה להשתנות בצורה ניכרת.

2. הזיקה בין ההשכלה לבין תעסוקה היא מורכבת יותר ממה שהונח:

א.תהליך התרחבות ההשכלה שוחק את ערכי השיגי ההשכלה השוק העבודה, ולעיתים את ערכם של מושגים מסוימים מאוד.

ב.עדיפותם של בני הקבוצה הדומיננטית בשוק העבודה נשמרת גם כאשר הישגי ההשכלה שלהם זהים לאחרים.

ג.גישה דיפרנציאלית מעניקה הזדמנויות תעסוקה שונות, עקב רמות פיתוח כלכלה שונה ובשל ריכוז בלתי אחיד של אוכ' שונות במרחב הגיאוגרפי הבלתי מפותח.

צירוף גורמים אלה מביא לניצול דיפרנציאלי ושעתוק המבנה הריבודי מדור לדור. המיקום הריבודי שאליו נקלעים רוב עולי אסיה-אפריקה, בניגוד ליוצאי אירופה –אמריקה , הפרדה סביבתית, "הון תרבותי", איכות חינוך ירודה, תיוג שלילי של התלמידים ומערכת חינוך בעלת מגמה בולטת לברירה מוקדמת – כל אלה גורמים לניצול דיפרנציאלי של התרחבות ההשכלה בידי חניכי הארץ בני שתי קבוצות המוצא.

תהליך התרחבות ההשכלה אשר התרחש אחרי קום המדינה, מלווה בעליית רמת ההשכלה של כל קבוצות המוצא בעיקר בזכות חוק חינוך חובה המחייב בשמונה שנות לימוד. בין 1983-1961 עלתה רמת ההשכלה באופן בולט בכל הקבוצות ובקרב שני המינים. העלייה הייתה יותר משמעותית ככל שקבוצת המוצא הייתה נמוכה יותר והיא בולטת אצל לא יהודים יותר מאשר יהודים אצל יוצאי אפריקה-אסיה יותר מאשר אירופה–אמריקה ואצל נשים יותר מאשר גברים.

אך ישנו שוני במוקדי השיפור:ההתרחבות העלתה את רוב החניכים ממוצא אסיה-אפריקה לרמת השכלה תיכונית וממוצא אירופה- אמריקה לרמת השכלה על תיכונית.

תהליכי הומוגניזציה ודיפרנציאציה

ההתייחסות לשני דורות (דור האבות ילידי חו"ל בני 60-64 ודור הבנים חניכי הארץ בני 30-34) חשפה תהליך במיוחד אצל הגברים, מצד אחד, חלה הומוגניזציה של חניכי הארץ בני הארצות השונות בתוך החטיבות הג"ג , מצד שני חלה דיפרנציאציה בין שתי החטיבות. ניתן להסביר את  השינויים הללו ע"י הסבר טנטטיבי. ייתכן שההסבר נעוץ במיקום הריבודי שאליו נקלעו רוב העולים הארצות אסיה-אפריקה כולל חלק נכבד שהיו דומים בהשכלתם ליוצאי אירופה. התהליך שעבר עליהם בעלייתם ארצה "הפרולטריזציה"- התייחסות אליהם כאל ציבור נחות, הפנייתם לאזורי פיתוח כל זאת לצד גודל משפחותיהם צמצמו במידה רבה את המשאבים הכלכליים, אשר היו דלים מלכתחילה. הקשר בין המעמד החברתי של המשפחה לבין הישגי ההשכלה של הילדים, בולט בכל הארצות בהן נבדק הנושא לרבות ישראל. ההסבר המעמדי עולה בקנה אחד עם העובדה שהישגיהם של חניכי חו"ל היו גבוהים מאלה של חניכי הארץ ממוצא אסיה-אפריקה. משפחות חניכי חו"ל לא עברו את תהליך הפרולטריזציה וכן הם זכו בארצות לידתם ובמדינות אליהן היגרו לפני ישראל למערכת חינוך אשר לא תייגה אותם "כטעוני טיפוח".

הישגים אקדמיים נמוכים

הישגיהם האקדמאיים של גברים חניכי הארץ ממוצא אסיה-אפריקה נשארו נמוכים מאוד כל הזמן. בדור הצעיר שיעור התארים הוא 6.1%לעומת 28.3% בקרב חניכי הארץ ממוצא אירופ –אמריקה, 19.4% בקרב חניכי חו"ל ממוצא אסיה-אפריקה 19.4% בקרב הנוצרים ו 7.3% בקרב המוסלמים. ההישגים האקדמיים של נשים ממוצא אסיה אפריקה גם הם נמוכים, נמוכים ביוצאות אירופה -אמריקה, מהנוצריות ואף מחניכות חו"ל בנות מוצאן.

השאלה מדוע גבוהים  ההישגיים של בקרב הגברים הלא יהודיים לעומת חניכי הארף ממוצא אסיה-אפריקה ? התשובה היא נשירה גבוהה שנובעת בחלקו בניתובם הבולט למסלולים מקצועיים.

הניתוב למסלולים מקצועיים כמכשול להתמדה ולקידום

מבנה החינוך התיכוני במגזר הערבי עומד ברובו על המסלול העיוני וזו כנראה הסיבה לשיעורי ההתמדה הגבוהים יחסית. גם  שיעורי ההתמדה הגבוהים יותר אצל נשים מאשר אצל גברים בשתי קבוצות המוצא מרמזים על השפעת הניתוב שבנות מנותבות למסלול העיוני יותר מאשר בנים. ההבדלים בין המינים מעידים שתהליך הניתוב למסלולים לא קשור אך ורק לכושר לימודי אלא דימויים חברתיים לגבי חלוקת העבודה בין המינים משפיעים גם הם על כל הצדדים הנוגעים בדבר.

ההנחה ה"מובנת מאליה" של היתרון התרבותי הבסיסי של יוצאי אירופה על יוצאי אפריקה "הפרימיטיביים" והחלת דימויים אלה אולי פעלו כ-נבואה המגשימה את עצמה.

שחיקה בהזדמנויות תעסוקה של יוצאי אסיה אפריקה

השינוי של מבנה ההשכלה ומבנה העיסוקים בישראל בשנים 1961-1983 הביא לשחיקה של הזדמנויות התעסוקה של בעלי השכלה תיכונית אך לא פגע בהזדמנויות של בעלי ההשכלה העל-תיכונית והגבוהה. שיפור ההשכלה בקרב יוצאי אפריקה התמקד ברמת ההשכלה התיכונית וכן ניתובם לחינוך המקצועי תרמו לכך שסיכוייהם להימצא בעיסוקי ה"צווארון הכחול". ישנה "אינפלציה של ההשכלה" אשר שחקה את הזדמנויות התעסוקה של בעלי ההשכלה התיכונית אך לא פגעה באלה של בעלי ההשכלה העל-תיכונית והגבוהה. יתר על כן לבעלי השכלה תיכונית נמוכה ישנן יותר הזדמנויות תעסוקה במרכז  מאשר בפריפריה (עיירות פיתוח) ולכן גם מיקומם הג"ג תורם לסיכוהיים של יוצאי אסיה-אפריקה להימצא בעיסוקי הצווארון הכחול. כל אלו גרמו להזדמנויות תעסוקה פחותות. לעומת זאת אצל בעלי ההשכלה העל תיכונית והגבוהה הצטמצם הפער העדתי מבחינת הסיכוי להימצא בעיסוקי ה"צווארון הלבן והגבוה".

הפער הריבודי העדתי גדול יותר בדור הבנים

בקרב היהודים השוואת דור האבות לדור הבנים מראה שלמרות ההבדלים הגדולים ברמת ההשכלה מבנה העיסוקים (בעיקר אצל שכירים) אצל יוצאי אסיה-אפריקה נשאר דומה. ואילו אצל יוצאי אירופה השתנה כלפי מעלה. כתוצאה מכך הפער הבין עדתי גדול יותר בדור הבנים מאשר בדור האבות. בשני הדורות הוא גדול יותר בקרב השכירים מאשר בעצמאיים. כבדור האבות כך גם רוב הבנים יוצאי אפריקה עוסקים בעיסוקי "צווארון כחול" ומעמדם החברתי והכלכלי של עיסוקים אלה הולך ופוחת. והנה למרות התרחבות ההשכלה פערי התעסוקה בין העדות לא רק שלא הצטמצמו אלא אף התרחבו.

פערי הריבוד אינם משתקפים במלוא עוצמתם בתודעה הציבורית. אולי זה נובע מהעלייה האבסולוטית ברמת החיים של כל האוכ', ומשיפור רמת ההשכלה של דור הבנים לעומת האבות בעיקר אצל הנשים. התרחבות ההשכלה גורמת לירידה בפריון האישה, כך גם שלמרות שההכנסה של יוצאי אירופה גבוהה מזו של יוצאי אסיה-אפריקה ההכנסה היחסית הפנויה לנפש גבוהה מאשר אצל המבוגרים. (פחות ילדים, יותר כסף לילד). כניסתם הגוברת של הערבים לשוק העבודה וריכוזם בעיסוקים נמוכי סטאטוס, תרמו למוביליות אצל היהודים כולם, אם כי לא גרמו לשיפור מיקומם היחסי של המזרחיים לעומת האשכנזיים.

סיכום

הדברים שעולים ב"התרחבות ההשכלה ומבנה הזדמנויות תעסוקה" יעקב נהון  יכולים לעורר שתי תגובות בקרב הציבור:

א.      התגובה השמרנית, הטוענת נגד בזבוז כסף על השכלתו של הרובד הנמוך או של קבוצות מיעוט אשר עקב נסיבות תרבותיות או ליקויים גנטיים אינם יכולים לנצל את ההזדמנויות העומדות בפניהם.

ב.      התגובה הרדיקאלית הטוענת שבלי שינוי מרחיק לכת של המבנה החברתי כולו, המצב לא ישתנה.

הגישה הסיסטמית מכתיבה הן טיפול מדעי רב תחומי והן שיתוף פעולה של אנשי האקדמיה עם אנשי ציבור, פוליטיקאים, כלכלנים אנשי תקשורת ועוד. יש אם כן צורך:

  1. לתת את הדעת לבעייתיות של ההתערבות החינוכית , אבחון אוכלוסיות חלשות גורם לעיתים להכוונה דיפרנציאלית לרעתם של החלשים. בלי תשומת לב יועצים חינוכיים עלולים להפוך ל"שומרי סף" הממיינים ומתייגים.
  2. נחוץ לבחון מחדש את ההנחות עליהן מושתת החינוך התיכוני:-ההבחנה החדה בין לימודים עיוניים למקצועיים –את ההכשרה הספציפית במסגרת החינוך התיכוני.

סימנים אחדים במחקר מעידים על כך שהמוצא העדתי מאבד ממשקלו בכניסה לעמדות תעסוקה שונות.אך רמת ההשכלה התחילה למלא תפקיד חשוב יותר תוך מתן לגיטימציה לאי שיווין. ב"חברת תעודות", המתפתחת מהר עולה נטייה לדרישת תארים אקדמאיים גם אם הם לא אכן נחוצים. מניפולציה זו חוסמת את הדרך בפני בעלי תכונות חיוביות כגון יצירתיות, יוזמה אשר לא זכו לקבל תואר אקדמי שלא תמיד היה נחוץ לתפקיד.

על האחראיים לפיתוח המשק הישראלי להבין שחוסר הפיתוח של אזורי הפריפריה מתבטא גם ברגישות לאבטלה וגם במבנה עיסוקים נחות הפוגע בסיכויי התעסוקה של בעלי השכלה יסודית ותיכונית. בנוסף קיימת סכנה של דחיית הכניסה לשוק העבודה לאלה אשר שוק זה אינו מסוגל לספק את שאיפות התעסוקה שהם פיתחו בלימודים ממושכים ולגרום למירמור בקרב הדור הצעיר.

פיתוח כלכלי טכנולוגי הינו הכרחי שכן בלימת התרחבות ההשכלה הגבוהה יגבירו את התחרות בכניסה למוסדות, יחמירו את תנאי הקבלה ויפגעו ללא ספק בסיכוייהם של יוצאי אפריקה-אסיה הצעירים לזכות בהשכלה גבוהה, ויקפיאו את המבנה החברתי עדתי לימים  יבואו.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר:

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.