היסטוריה פוליטית: בניית הרייך השלישי בגרמניה הנאצית

היסטוריה פוליטית: בניית הרייך השלישי בגרמניה הנאצית

בניית הרייך השלישי

  • שלב הביצור של המשטר הטוטאליטרי בגרמניה הנאצית שבא לאחר כינון המדינה החד-מפלגתית בקיץ 1933 היה בעייתי במיוחד בכינון היחסים בין המפלגה למדינה. בעיות נוספות היו מיסוד ה"גלייכשלטונג" מבית, הכלכלה, החימוש ומדיניות.
  • היטלר מכריז על סילוק השרידים האחרונים של הדמוקרטיה, וביצור והרחבת שלטון היחיד.
  • במקום המעשים המהפכניים, הבלתי מסווים כמעט, שאפיינו את השלב הראשון של כיבוש השלטון, בא עתה עקרון "המהפכה התמידית" כאמצעי לניהול מדיניות טוטאליטארית.
  • ע"י סיסמאות מתונות ומעשיות, היטלר מצטייר כמדינאי מתון שינהג בתבונה מכוח המציאות, בניגוד ל"רדיקלים" בתנועתו.

המדינה והמפלגה –

  • להנהגה הנאצית היה דרוש מנגנון מינהלי תקין ומתפקד.
  • חלקים גדולים מקרב הפקידות משתפים פעולה עם המשטר החדש משום שזה מבטיח להם סדר, יציבות, יעילות ו"ערכים לאומיים" במקום חילופי השלטון המתמידים בדמוקרטיה המפלגתית.
  • המשטר החדש שאב את צידוקו ממסורת המדינה האוטוריטרית.
  • יעילות המנגנון המינהלי הייתה תלויה בכך ש: א. ה"טיהור" של הפקידות יפגע רק במיעוט דמוקרטי קטן. ב. יימצא הסדר הולם ליחס הפקידות כלפי מפלגת השלטון.
  • התקיימו סכסוכים רבים בין ראשי המפלגה לבין הנסדא"פ. אך בחודשי שלטונה הראשונים פעלה הנהגת המפלגה הנאצית כדי לשכך סכסוכים אלו ע"י תיחום סביר לכאורה בין המפלגה למדינה.
  • ב1933-34 הושתת ההסדר החדש – היטלר: "המפלגה נעשתה עתה למדינה, כל הסמכות היא בידי ממשלת הרייך". וילהלם פריק (שר הפנים): "לא עוד מהפכה, כי אם הרחבה ובנייה, לא עוד חריגה מסמכויות כי אם משמעת מפלגתית הדוקה והגבלת חופש הפעולה של הקומיסרים". המטרה : הגנת השלטון מפני התנכלויות בלתי מרוסנות מצד המפלגה. בנוסף רצה פריק לרכוש את ליבה של הפקידות המקצועית, לכונן מדינת פקידים נאמנה, ולמשטר את המהפכה.
  • הסיסמה "אחדות המפלגה והמדינה" כפיקציה. (באה לרמוז שלא יהיו חיכוכים בין האידיאולוגיה הנאצית למסורת המדינה כשבפועל זה לא היה כך.)
  • בהצהרת הפתיחה החגיגית של היטלר ב-1 בספטמבר 1933, הכריז כי המפלגה הנאצית היא "הנציג היחיד של ריבונות המדינה", שתפקידה לדאוג לחינוך העם הגרמני ולהבטחת הסמכות, המשמעת והתקפות המקיפה של עקרון המנהיג – "סמכות אחראית כלפי מטה ואחריות סמכותית כלפי מעלה".
  • תפיסת המדינה בעיני הנאצים נשארה בלתי מוגדרת ממש כמו החוקה הנציונל-סוציאליסטית, שלא הוגשמה מעולם. הרייך השלישי היה נתון כל העת במצב של אלתור מתמיד, עד הסוף.
  • ההנהגה הנאצית לא יכלה להציע הגדרה מפורשת ליחסים שבין המפלגה למדינה. נוח ויעיל היה לה להשאיר את העניינים תלויים ועומדים ולעיתים אף מעורפלים.
  • גם מבחינה מספרית נהנתה המפלגה מעמדת בכורה בממשלה. עם זאת, אושרה אוטונומיה לנסדא"פ, שהייתה גם גוף שיפוטי. בכל זאת אין הבהרה ברורה של חלוקת הסמכויות בין המפלגה למדינה.
  • היו סכסוכים רבים בין התנועה המפלגתית ובין הסדר המדיני הממושטר והאוטוריטרי, שהלכו והחריפו עם עליית הס"ס.
  • ארבע החוליות באידיאולוגיה הנאצית ע"פ קרל שמיט: המנהיג – התנועה – העם – המדינה.
  • ההתנגשות בין המנגנון המפלגתי למנגנון המדיני ניטשה הן סביב בעיות מוסדיות והן סביב בעיות אישיות.
  • בתחום המדיניות הצבאית נפלה ההכרעה לטובת המדינה כבר בקיץ 1934. העברת הסמכויות מהס"א לווהרמכט. (ואח"כ הס"ס שהתגבש כארגון העילית הפוליטי-צבאי של המפלגה).
  • בין 1933-1934 חלו במפלגה תמורות עמוקות. המפלגה הנאצית גברה על כל המפלגות היריבות, מספר חבריה גדל בקצב מסחרר ובידה נפלו כל המשרות החשובות. נפלה בפניה הבעיה: כיצד תמלא בעת ובעונה אחת את תפקידה הכפול כמפלגת עילית וכמפלגת המונים?
  • בשנים אלו, חלקם של הפועלים במפלגה אמנם גדל אך היה נמוך בהרבה מחלקם של הפועלים באוכלוסייה, לעומת זאת, שיעור אנשי הצווארון הלבן אמנם פחת אך היה גבוה יחסית לחלקם באוכלוסייה.
  • האופי הבלתי מוגדר של המשטר הנאצי לגבי היחסים בין המפלגה ובין המדינה מתבטא גם בכך, שאפילו בהמשך התפתחותה לא השיגה המפלגה מעולם בכורה מוחלטת.
  • ברוב המקרים הייתה המפלגה במצב נחות, ולא פעם ניצבו זה מול זה לא רק המפלגה והמדינה אלא גם אישים שונים מקרב המפלגה.
  • במקום שהמפלגה תיתן הוראות למדינה, היא השיגה לעצמה מעין זכויות יתר מטעם המדינה והגשימה את יומרות הריבונות המוחלטת של המשטר גם בתחום החברה, במשימות חוץ ממשלתיות בתחום החינוך, ה"גלייכשלטונג", הפיקוח וגיוס הצעירים.
  • החוליה שקישרה בין הרשויות השונות, המקבילות והמתחרות של גופים מפלגתיים ומנגנון המדינה היה – ה"פיהרר". הוא היה יכול ליישב את הסכסוכים.
  • האמונה התמימה ששלטון יחיד טוטאליטרי היא ערובה ל"סדר", הינה תרמית שבאה לשלול מעיקרו את האופי הפלורליסטי של החברה המודרנית והמציבה במקומו אידיאל אנטי-הומוניסטי ובלתי יעיל כאח של שלמות טכנית וסדר צבאי.

חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים

כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

היסטוריה פוליטית של זמננו

מבוא להיסטוריה פוליטית

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים


ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: