היסטוריה פוליטית של זמננו: האופי העממי/פופוליסטי של המפלגה הנאצית
בשל האופי העממי של המפלגה הנאצית, ברור שחלק מהרעיונות של האידיאולוגיה הנאצית אינם של היטלר, וכך גם הביצוע. יש הבדל גדול מאיטליה, גם בעלייה לשלטון: אף שכל אחד נקרא להיות ממשלה כי היה מצב קשה ובכדי להוריד את האלימות, משם ואילך הכל היה שונה.
לאחר שמבטלים את הדמוקרטיה בגרמניה, ישנה תקופה של משהו כמו חודשיים – מיד כשעולה לשלטון עולה עם ס' 48 המפורסם של החוקה שמאפשר לו להחיל תקנות חירום. מעבר לכך, ישנה סדרה של חוקים, שבסופן "חוק ההסמכה" אחרי שלושה חודשים, שמבטל את הדמוקרטיה לחלוטין. רודפים את האופוזיציה ומקימים את מחנה הריכוז הראשון – ופשוט מתחילים לחסל את האופוזיציה (בעיקר מי שהיה מסוכן – הקומוניסטים, שהיו חזקים ומושרשים מאוד בחוגי העובדים).
הימלר ורוזמברג (תיאורטיקנים) – הדגישו מאוד את השאלה של חוקי הגזע. לעומת זאת גרינג ופריקט – שני השרים הראשונים עם היטלר הדגישו מאוד את ההישארות בשלטון, ושלטו במשרד הפנים למשל, כדי לשלוט על המשטרה שתוכל למגר את האופוזיציה – הם היו עסוקים דווקא בלחסל את האופוזיציה הפוליטית. אחרים עסקו דווקא בכלכלה. בתוך כך, למשל, בניית העבדות במחנות הכפייה. האחים שטרזר – הכניסו למפלגה הנאצית אלמנטים חברתיים, שהיו בראש ל היטלר אך לא בראש מעיניו. למד מלוגר (ראש עיריית וינה) על סוציאליזם שאינו קומוניסטי. זה אומנם השפיע עליו.
כלומר ישנם הרבה כיוונים, היטלר ספג הרבה השפעות. אך ההשפעה הגדולה ביותר היתה האווירה ברפובליקת ווימר, שהתקשתה להחזיק מעמד מבחינה פוליטית. כזכור הייתה הפליה ביחס בין האלימים השמאלנים לימניים וכו'.
קולטור בולשביסמוס – בולשביזם תרבותי. השמאלנים השתלטו על התרבות, והכניסו ערכים מסוימים, כביכול. הטענה שכל הזרמים המודרניסטיים שאינם מכבדים את השמרנות הגרמנית – גורמים להתפוררות חברתית ומחלישים את גרמניה. אז מסתכלים על ווימאר וההתפוררות שלה, ומאשימים זאת בקולטור בולשיביסמוס, וטענו שהיהודים הם שהפיצו זאת (היו מרכזיים בתרבות הזו). המושג העמום מיסודו "יהודי" הודבק לכל דבר שהתעוררה שנאה כלפיו. נאמר שהרפובליקה נשלטת על ידי היהודים. תיאוריות קונספירציה כידוע אי אפשר להפריך.
מה שיגע את אנשי הימין? הסרט "קברט". רואים שם את חיי הלילה בברלין, שהפכה אז למרכז תרבותי בקנה מידה עולמי. עושים נסיונות תרבותיים מכל המינים, ומכל האומנויות. יש יהודים בין האומנים, האינטלקטואלים והספרות. כל זה נראה להם מאוד דומה למודרניזם (למשל – פיקסו), ואי אפשר לקבל זאת, זה הרסני מבחינתם. הם דוחים זאת מבחינה פוליטית. הקברטים המפורסמים של ברלין שמו ללעג כל דבר – החל מהאליטות הישנות, השמרנות המינית – והכל בצורה חשופה על הבמות. מבחינת השמרנות הגרמנית – היה נראה להם שגרמניה חומקת להם בין הידיים. גם זה נתפס כקולטור בולשביזם.
לאחר מכן כשהנאצים עלו לשלטון – הכל חוסל. נתפס בעיניהם כבלתי אפשרי במה שנתפס כחברה בריאה.
