היסטוריה פוליטית: תנועות חברתיות ופוליטיות במאה ה-20

הופעתם של ארגונים כלכליים חדשים וענקיים השפיעה על הזירה הפוליטית וגרמה לחיזוק הקשרים בין הפוליטיקה לכלכלה בשנים 1871-1914. ריכוז התעשייה הוליד מרכזי כוח חדשים שאף ממשלה לא יכלה להתעלם מהם. מפעלי הענק שהיו מעורבים בעסקאות בינלאומיות לא היססו לנסות ולהשפיע על מדיניות הממשלה. בצרפת הוקם איגוד חזק של אנשי עסקים שהפעיל לחץ מתמיד בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה נגד פיקוח ממשלתי, מונופולין ממלכתי ומיסוי מדורג.

כשם שהצרכן הפרטי היה נתון לחסדי הקרטלים ולהסכמי מחירים של העסקים הגדולים, כך גם האזרח מהשורה היה נתון לתעמולה שמקורה בעסקים גדולים. בתגובה על כך התפתחו ארגונים חברתיים וכלכליים רבים. שני הארגונים החושבים ביותר היו התנועות הקואופרטיביות והאיגודים המקצועיים (איגודי עובדים).

התנועות הקואופרטיביות והאיגודים המקצועיים. התאגדויות קואופרטיביות של יצרנים ושל צרכנים צמחו במדינות רבות. צרפת, ערש הקואופרטיב של היצרנים מאז שנות ה-30 של המאה ה-19 חזתה בשגשוג של התנועה בשנות ה-80 של אותה מאה.  בריטניה, הייתה המולדת המסורתית של הקואופרטיבים של הצרכנים והתנועה גם כן שגשגה באותה התקופה. תנועות קואופרטיביות חזקות התפתחו בגרמניה רק בשלהי המאה עם הקמת אגודה "פרודוקמיון" ב- 1899 ששאפה לשיקום חברתי. בכל שלוש המדינות האלו הציגו חברות מסוימות תוכניות שיתוף ברווחים ושותפות הדדית, שנועדו להקנות לעובדים אינטרס ישיר בעסקים. מדינות אחרות אימצו לעצמן ארגונים קואופרטיבים בתחומים שהתאימו לכלכלתן. ( בדנמרק, איטליה, פינלנד ואירלנד- הוקמו ארגונים בתחומי החקלאות והמחלבות.)

לצד ארגונים כלכליים צמחו גם אגודות חברתיות ותרבותיות. בבלגיה ובגרמניה אף נקשרו קשרים הדוקים בין אגודות אלו ובין מפלגות פוליטיות.

כמו כן, בשנים אלה קמו אגודות וולונטריות מגוונות שסייעו מבחינה חברתית ותרבותית .

מכל הגופים האלה צברו האוכלוסיות המשכילות יותר ניסיון בארגון וניהול ונוצרה תודעה חדשה של קהילה. נוצרה תודעה של סולדריות לאומיות שנולדה מתהליכי העיור, החינוך, הלאומיות והדמוקרטיה החדשים.

הצמיחה הכלכלית לאחר 1871 העניקה לארגוני העובדים הזדמנויות חדשות ותמריצים והגידול המהיר של ארגון העבודה לפני 1914 יצר דגם משותף לכל שטחי אירופה שנעשו מתועשים. התאגדותם של פועלים נעשתה קלה ורצויה יותר, כיוון שהעובדים קיוו להצליח בהשגת הסכמים קולקטיביים עם איילי התעשייה החדשים, החזקים. רעיונות דמוקרטיים העניקו חופש התאגדות והגנה משפטית לקרנות של איגודים מקצועיים וכל יכלו ליצור מו"מ קולקטיבי.

במדינות המתועשות במערב בנוסף למעמד חוקי זכו האיגודים המקצועיים לחוזק שאפשר להם להשיג תנאי עבודה משופרים במידה רבה הן מהמעסיקים והן מהמדינה.

שביתות גדולות וממושכות שהכריזו הפועלים בשנות ה-80 חשפו רבדים חדשים של מעמדות העמלים שעד אז כמעט ולא היו מאורגנים. (דוגמות לשביתות: שביתת כורים ופועלי זכוכית בלגים ב-1886, שביתת פועלות גפרורים בלונדון 1888, ושביתת היערנים בצרפת ב-1891-1892.) ניתן להבחין בצירופם של פועלים פחות מקצועיים אל שורות הארגונים המקצועיים. כתוצאה מכך שיוני הארגונים המקצועיים את אופיים. 1. הארגונים המקצועיים נעשו קשורים לאמונה פוליטית וחברתית. 2.קמו תנועות להקמת ארגוני פועלים מאוחדים יותר ולאומיים לאור העיקרון שסולדריות מעניקה כוח. 3. נעשו מאמצים ליצור קשרים בינלאומיים בין ארגוני הפועלים. ההתאגדות המקצועית הפכה לתופעה של המונים. מבחינות מסוימות נתעשרו חיי החברה מריבוי הסוגים של ארגוני הפועלים. אבל מבחינות אחרות החלישה תופעה זו את האיגודים המקצועיים כתנועה משום שהפכה מפולגת.

תנועת האיגודים המקצועיים פיתחה קשרים בינלאומיים. ב-1895 הקימה התנועה הקואופרטיבית את הברית הקואופרטיבית הבינלאומי, אולם ארגון זה החל לייצג את ההשקפה והאינטרסים של הקואופרטיבים הצרכניים יותר מאשר של אלא היצרניים. החל מ-1889 יצרו איגודים של בעלי מלאכה קשרים בינלאומיים משלהם.

הדילמה הסוציאליסטית:

הברירה שעמדה בפני האיגודים המקצועיים להישאר בתחום הפעילות הכלכלית בלבד או להיעשות פוליטיים – דמתה לברירה שניצבה בפני הסוציאליסטים. התנועות הסוציאליסטיות השתמשו במדינה כאמצעי לבנות מחדש את הסדר החברתי כך שיקדם את האינטרסים של מעמד הפועלים. עמדה בפניהם דילמה האם עליהם להשיג את הכוח הפוליטי ע"י פעילות במסגרת דמוקרטיה פרלמנטארית ולהפעיל לחץ על ממשלות ליברליות ושמרניות כדי להשיג מטרות שונות. או שמא עליהם להתרחק מהפוליטיקה הפרלמנטארית ולקיים את הדחף המהפכני שלהם בכוח הזרוע עד להתמוטטות המדינה הקפטלסטית . בסוגיה זו נתפלגו הסוציאליסטים מהקומוניסטים ובחרו בנתיב התיקונים החברתיים במקום בנתיב המהפכני.

חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים

כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

היסטוריה פוליטית של זמננו

מבוא להיסטוריה פוליטית

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים