אדוארד קאר "המהפכה הרוסית – מלנין ועד סטלין"
רוסיה היתה מדינה בעלת שלטון אוטוקרטי, חברה חקלאית לא מפותחת, רעב כבד. מלחמת העולם הראשונה הנחיתה מכה קשה על הרוסים וגבתה מחיר גבוה מבחינת ההרוגים והפצועים. ההשלכות הדמוגרפיות של המלחמה נגעו גם לרוסיה והמצב הכלכלי חברתי איפשר למעורבות פוליטית מהפכנית.
ברוסיה שלושה כוחות פוליטיים עיקריים שבראשם עמד הצאר:
- הבולשביקים- סיעת המיעוט
- המנשביקים- סיעת הרוב
- הסוציאל רביליוזנאריים- סיעה מהפכנית שפעלה ללא מצע מסודר.
עיקר המחלוקת בין הבולשביקים למנשביקים היתה סביב עניינים אידיאולוגיים וכל הויכוחים שביניהם סבבו סביב הטקסטים של קרל מרקס. הבולשביקים טענו שהמהפכה תתחיל בקרב מיעוט קטן ולאט לאט תופץ בעולם ואילו המנשביקים טענו שהמהפכה צריכה להתרחש באופן סימולטני בכל העולם- בבת אחת.
מהפכת פברואר- מהפכה שנבעה מהתנגדות העם הרוסי לשלטון ברוסיה הצארית. התוצאה הייתה שהצאר ויתר על כיסאו ומכוננת ממשלה זמנית דמוקרטית שמנסה לכונן חוקה ולנהל את מלחמת העולם הראשונה בצורה יותר יעילה. במקביל לכינון הממשלה הזמנית מוקם סובייט- תא מהפכני לא חוקי- של פועלים. הממשלה הזמנית והסובייט מהווים שלטון כפול ברוסיה כאשר בסובייט היו חילוקי דעות לגבי אופי המהפכה בפלגים השונים.
הפלגים השונים בסובייט:
- פלג שרצה לשתף פעולה עם הממשלה הזמנית שסימנה עבורם את עליית הבורגנות ותחילתה של המהפכה המעמדית המיוחלת.
- פלג אחר ראה בממשלה הזמנית כאות לפתיחתה של המהפכה הסוציאליסטית וכך גם לנין.
תחילה נכרתת ברית בין הבולשביקים לבורגנים דמוקרטים, עד שלנין מגיע (אפריל). כשלנין חוזר מהגלות הוא מתסיס את כל הסובייטים סביב רעיון המהפכה הסוציאליסטית, הצבא מתחיל להתפרק מסמכותו שכן חזונו של לנין היה להפסיק את המלחמה, להתנתק לגמרי מהממשלה הזמנית ולהקים רפובליקה של סובייטים שתתבסס על רעיונות מרקסיסטים-כל הכוח לסובייטים.
ביולי 1917 הממשלה הזמנית מאשימה את הבולשביקים בהמרדת הצבא ולנין בורח לפינלנד (מנהל את המפלגה שפועלת במחתרת מפטרוגרד).
אוקטובר מתחוללות הבחירות בסובייטים ולנין חוזר לועידת המפלגה בתחפושת בכוונה לקבל תמיכה עממית רחבה יותר.
ב25 באוקטובר 1917 פורצת מהפכת אוקטובר– המהפכה הבולשביקית. לנין תופס (יחד עם טרוצקי) את המשמר האדום שלוחמיו בעיקר פועלי בתי חרושת וממוטטים את הממשלה הזמנית ללא צורך באלימות. הבולשביקים משתלטים על ארמון החורף בפטרוגארד כשמטרתם לבטל את המדינה והלאום בשל האמונה שאלה מונעים מהפועלים להתאחד על בסיס מעמדי. התזמון למהפכת אוקטובר כוון לקונגרס הרוסי השני ובו מחליטים על פיזור הממשלה וקובעים:
- "ממשלת פועלים ואיכרים"- מועצת קומיסארים עממיים שתהווה ממשלה ותנהל את המדינה עד הבחירות.
- הצעה לפתוח במו"מ ל"שלום צודק ודמוקרטי"- התפיסה היתה שהמלחמה מונעת מלנין להרחיב את המהפכה לשאר אירופה והעולם.
- הלאמת קרקעות וביטול הבעלות הפרטית.
בחודש נובמבר נערכו בחירות ומפלגת הסוציאל-רפובליקנים (איכרים) זכתה ברוב. כתוצאה מכך לנין מפזר את האסיפה בכוח ומונע ממנה להתכנס שוב ומקים ועד פועל מרכזי חדש בעל רוב בולשביקי. בעקבות התסיסה שהייתה והניסיון של לנין ליצור לעצמו לגיטימציה ברחבי רוסיה הוא חיסל כל צורה של אופוזיציה והחל במסע טרור נגד כל מי שלא היה בולשביקי.
ינואר 1918 – פרסום "הצהרת זכויות העמלים והמנוצלים" ע"י הקונגרס (המקבילה להצהרת זכויות האדם של המהפכה הצרפתית). הצהרת הריבונות על טריטוריה, הראשונה של הפועלים והאיכרים. הקריאה לשלום ולמהפכת פועלים בעולם לא הצליחה וכדי לעצור את התקדמות הגרמנים, חתמה רוסיה (שר החוץ טרוצקי), על הסכם שלום בו ויתרה על אוקראינה (למרות שלנין ובוכארין ראו בזה הסכם מביש).
הפעולות הראשונות שביצע לנין עם עלייתו לשלטון:
- ב23 בפברואר – הוקם הצבא האדום שתפקידו להפיץ את המהפכה וגם לשמור על המולדת (טרוצקי שר הביטחון). והמרכז עבר מפטרוגרד למוסקבה.
- הפסקת המלחמה- לנין לא חשב שהמלחמה תימשך זמן רב כל כך, רוסיה נחלה תבוסות גדולות מאד ולא היתה לה ברירה אלא לחתום על הסכם שלום עם גרמניה במרץ 1918. רוסיה נאלצה לוותר על שטחים גדולים לטובת גרמניה ויצאה מאד מושפלת מהסכם זה.
- שם "מפלגת הפועלים הרוסית הסוציאל דמוקרטית" מוחלף ל"מפלגה הקומוניסטית הרוסית" (בולשביקים).
- הקמת הקומינטרן- במרץ 1919 התכנסו קומוניסטים מכל העולם לייסד את ה"אינטרנציונל הקומוניסטי ה 3" ופרסמו מניפסט קומוניסטי חדש. הקומינטרן היה גוף שאמור לייצג את מפלגת הפועלים בכל העולם ומטרתו הייתה ליצור מפלגה הומוגנית אחת לכל הפרולטרים בעולם מתוך תפיסה שהמהפכה חייבת להתרחש במקביל בכל העולם. הקומינטרן יצר קרע בין הסוציאליזם לקפיטליז-הקרע בין 2 העולמות באירופה ובתוך מפלגות הפועלים העמיק עוד יותר.
משנסתיימה מלחמת העולם הראשונה החלו מרידות קטנות בשאר אירופה דבר שחיזק את הפחד והשנאה לבולשביקים. אולם צבאות בעלות הברית (מדינות ההסכמה) סירבו להילחם (עייפות +הזדהות עם הבולשביקים + הטענה שזו לחימה מול גרמניה לא רלוונטית) ועזבו את רוסיה (סתיו 1919).
באפריל פולין פולשת לאוקראינה ומובסת ע"י הצבא האדום, אשר ממשיך לכבוש את פולין בהנחה שפועלי פולין יכניסו אותו בברכה וכך תתחיל המהפכה, אך הוא לא זוכה לתמיכתם ומוברח מפולין. (הוכח שהלאומיות בקרב הפועלים במערב אירופה גוברת על ההזדהות המעמדית).
מלחמות האזרחים וחורף 1920 גרמו למצב כלכלי קשה ולהתמקדות ביציבות כלפי פנים. רעיון המהפכה העולמית נשאר בצד לעת עתה.
הקומוניזם המלחמתי:
מלחמת האזרחים שלוותה בשביתות והתפרעויות הייתה אכזרית. ה"טרור האדום" מצד אחד וה"טרור הלבן" מצד שני. הקומוניזם המלחמתי דרש להלאים את כל המפעלים והקרקעות. ה"סוציאליזציה" (הלאמה) של הקרקעות גרמה לכך שאיכרים יתפסו אדמות קרקעות כרצונם. הבנקים הולאמו והוכרזה שמיטת חובות למלווים זרים. הייצור ירד והכלכלה התמוטטה עד שבקיץ 1918 הונהג "הקומוניזם המלחמתי". ראשית היה צורך לספק מזון לכולם (הוקמו "קולחוזים, לעיבוד אדמה משותף ו"סובחוזים" לשיתוף מפעלים לייצור מזון).
עקרונות הקומוניזם המלחמתי:
- הלאמת הכלכלה בידי השלטון.
- כלכלה טבעית – אספקה בחינם / במחירים קבועים של שירותים ומוצרי יסוד וייצור לצריכה מיידית ועודפים הוחרמו ע"י השלטונות.
- במקביל הפיקוח על העבודה הוחמר והאיגודים המקצועיים צוו לדאוג לתפוקת הייצור ושלא יהיו שביתות.
- אפריל 1919 – הוקמו מחנות עבודה למתנגדי המשטר.
- "שבתות קומוניסטיות" – עבודה בהתנדבות של שעות נוספות, על מנת לעזור למהפכה להצליח.
- מוצרי מזון חולקו ובוטל הסחר בכסף בחלק מהמצרכים.
הקומוניזם המלחמתי גרם לכך שהאיכרים ייצרו פחות, כי במילא נלקח מהם העודף, דבר שהביא לרעב וחייב את הממשל בהקלות לאיכרים (מדיניות כלכלית חדשה שנקראה נא"פ)
תחילת 1920 (עם הניצחון במלחמת האזרחים) – בוטל מצב החירום והצבא גויס לעבודות שיקום.
הקומוניזם המלחמתי ניער את האיגודים מתפקידם המקורי (לדאוג לפועלים) ויצר ויכוח עז בתוך המפלגה עד שמדיניות זו בוטלה בקונגרס המפלגה במרץ 1923.
כינון הנא"פ (המדיניות הכלכלית החדשה):
- כל סמכויות השלטון רוכזו בידי המפלגה הקומוניסטית (כפי שלנין טען בזכות "הדיקטטורה של המפלגה").
- חיסול המפלגות האחרות ודיכוי ההתנגדות בתוך המפלגה.
- נחתמו הסכמי סחר עם בריטניה וגרמניה (בעיקר סחר נשק כיוון שעפ"י הסכם ורסאי נאסר לייצר נשק בגרמניה). ועם מדינות המזרח (פרס, טורקיה).
הסדר הסובייטי החדש:
- ניתנה העדפה לערים (ביתם של הפועלים)
- זכות בחירה הוגבלה רק ל"מתקיימים מייצור או מעבודה מועילה לחברה" ולחיילים ונכים.
- הקונגרס בחר ועד הפועל (מאין ממשלה) שמינה קומיסרים (תפקידים מנהליים).
- חוקה:
- הפרדת הכנסייה מהמדינה.
- חופש דיבור השקפה והתכנסות לפועלים.
- חובת כל האזרחים לעבוד ("מי שאינו עובד, אינו אוכל")
- שירות צבאי חובה.
- המדינה מורכבת מבריתות בין רפובליקות אוטונומיות שאח"כ התגבשו לפדרציה.
- כיוון שרוסיה היתה הכי גדולה (905 מהאוכלוסיה ו 75% מהשטח) פחדו שאר המדינות להיבלע.
- כדי למנוע התנגדות ולהכיר בשוויון בין הרפובליקות, הועד הפועל המרכזי של ברית המועצות חולק ל 2 בתים: בית ראשון (מועצת הברית) בו כיהנו עפ"י גודל האוכלוסיה ובית שני (מועצת הלאומית) בו היה שוויון.
- בפועל מי שהנהיג את ברה"מ היה לנין שהתייעץ במנהיגים מצמרת המפלגה.
****מהפכת אוקטובר נמשכה עד 1991- נפילת הקומוניזם.
אידיאולוגית לנין- לנין ניסה להתאים את התיאוריה של מרקס לתנאים הקיימים ברוסיה. הוא טען שהמהפכה תתרחש קודם כל במישור הפוליטי ולכן לא יוכל מעמד הפועלים להגיע לתודעה המהפכנית לבד אלא יש צורך בדמות שתוביל אותו לכך- מנהיגות אינטלקטואלית שתבוא מחוץ לפרולטריון.
