סיכום מאמר: אסכולת החברות/דן כספי
רקע: אסכולת החברות קשורה לזרם מחקרים בתחומים כמו סוציולוגיה, חינוך,מדע המדינה ופסיכולוגיה שנערכו במקביל ובחנו את חלקם של התקשורת בתהליך החברות.(חברות הוא תהליך שבו לומד היחיד את תפקידו בחברה- עיצוב התנהגות האדם).
הקדמה:בחייו של אדם יש מספר של סוכני חברות והתקשורת נתפסת כיציבה והקבועה ביותר. סוכני חברות שונים נמצאים בזמן של חייו של האדם- הורים בשנים הראשונות, מורים בשנות הבית ספר ואחר כך דברים שונים למשל, צבא, אוניברסיטה ומקום העבודה. התקשורת היא היחידה שמלווה אדם כמעט לאורך כל חייו.השפעתם של אמצעי תקשורת ההמונים היא בגלל שהם תמידים ובעלי יכולת לעצב תפיסת עולם או להבנות תמונות מציאות. יכול להיווצר מתח בין סוכני חברות שונים למשל כשילד נחשף לתקשורת בסופו של דבר ואי אפשר להימלט מזה גם בניגוד לרצון ההורים, המתח מתיים על רקע תחרות התיווך בין היחיד לסביבתו.
החברות המוקדם:
החברות המוקדם מתרחש בשנות חייו הראשונות של האדם שהן המכריעות ביותר. בזמן זה מתקיים תהליך של למידה. להורים יש משקל מכריע כי הם סוכני החברות הראשוניים של הילד שנוטעים בו ערכים, עמדות והתנהגויות שמלווים את הילד כל חייו. תקשורת ההמונים מסייעת לעיתים למבוגרים, הורים ללמוד כיצד לתפקד כסוכני חברות, למשל ספרים להורים, מה לעשות ומה לא וכו'…
ילדים לומדים מהוריהם על קיומה של תקשורת ההמונים ועל דרכי השימוש בה, למשל הורה מקריא לילד ספר ונותן לו לדפדף בספר.
ילדים רוכשים מהתקשורת ידע בסיסי על הסביבה החיצונית, ידע משלים ולפעמים סותר למה שההורים מלמדים. תמצית המתח בין סוכני החברות הוא שלפעמים הורים אינם יכולים לצנזר לילד את הטלוויזיה או המחשב והילד נחשף לדברים שונים שההורים לא בדיוק מסכימים להם ונתפסת לו תמונת מציאות.
השאלה, עד כמה מסוגל הילד להבחין בין מציאות למציאות תקשורתית, פנטזיה?
ילדים נחשפים לתקשורת לפעמים גם בשעות מאוחרות כלומר לתכנים שאינם הולמים לילדים- אסונות, רציחות, סקס וכו'… אפשר לומד כי הילדים מתבגרים מהר מדי בגלל זה.
התחרות בין סוכני החברות מחריפה בגיל ההתבגרות. בגיל זה תופסת התקשורת תפקיד מרכזי בחיי הפרט ומקור מידע על המציאות. יכולת ההורים לפקח הולכת ומצטמצמת. בגיל זה הפרט יותר עצמאי לבחירת התקשורת והתכנים אליהם הוא נחשף והחלטותיו האישיות. סוכני החברות הראשוניים העיקריים – הורים מפנים מקום לסוכני חברות משניים-תקשורת ועוד. התקשורת זוכה ליתרון על הכוונת הילד והופכת למעין יועץ ומכונה בקרב חוקרים כ"הורה החדש". במחקר שנערך בוויסקונסין תלמידי תיכון אמרו כי אמצעי התקשורת הם המקור החשוב ביותר למידע ולדעות. במחקר אחר דיווחו כ 60% מהנחקרים שהם משתמשים בתקשורת בנושא של התנהגות בין המינים, בעיקר מתבגרים שחורים (הם גם נחשפים יותר מלבנים לטלוויזיה).לדעת החוקר הטלוויזיה מלמדת את השחורים איך להתנהג כמו הלבנים.
הטלוויזיה בארה"ב התחבבה על השחורים ובכלל על מתבגרים יותר מאמתי תקשורת אחרים ולכך לפחות 4 הסברים:
- הטלוויזיה בניגוד לאחרים מדווחת על שוויון זכויות.
- השחורים יכלו ללמוד מהטלוויזיה נורמות והתנהגויות רצויות בחברה הלבנה.
- בקרב השחורים הטלוויזיה מספקת צורכי בידור כי אין חלופה בגלל מעמד כלכלי נחות יותר .
- בקרב השחורים סוכני החברות המסורתיים חלשים יותר , ריבוי משפחות הרוסות וכו' והם פונים לסוכן חברות יציב-הטלוויזיה.
התערבות של סוכני חברות אחרים:
למרות תקשורת ההמונים נשאר לסוכני החברות מסורתיים (הורים) תפקיד חשוב.
ילדים מקדימים להתבגר לאו דווקא, כפי שנאמר במחקרים, בגלל שהתקשורת חושפת אותם לעולם המבוגרים אלא גם בגלל אופי התהליך הכולל של החברות.
כשילד נחשף למשהו בחדשות למשל כמו אסון קטלני או משבר פוליטי זה מעורר את סקרנותו ואחר כך גם נחשף סביר להניח לשיחות על הנושא במשפחה או בין חברים או בבית ספר, והדיונים האלו גם משפיעים.
מחקרים הראו (ואשרו את הידוע מאסכולת המערכה) שאמצעי התקשורת לא מחנכים ילדים להיות אלימים או מעצבים אלא מחזקים נטיות קיימות אצל הילד.ילד בעל פוטנציאל אלים יעדיף לצפות בסרטים אלימים ויממש את הפוטנציאל החבוי לאלימות בגלל הצפייה בטלוויזיה.
ממצאים אלו מחזקים את הידוע מאסכולת השימושים והסיפוקים. התקשורת היא לא הגורם היחיד שאחראית לאלימות בקרב ילדים, היא מחזקת את מה שכבר קיים.
התערבות של מבוגרים בפעולות התקשורת כסוכני חברות יכולה להתרחש ב-3 שלבים:
- פיקוח, הנחיה והכוונה-להדריך את הילדים מה כדאי לראות ומה לא.
- חשיפה בצוותא- צפייה משותפת של הילד עם ההורה וקביעת מה לראות ומה טוב.
- שיחה ודיון על התכנים במהלך הצפייה, האזנה או קריאה או אחריה אם הילד צופה לבד.
ע"פ מחקר בשוודיה בקרב ילדים בגן, המבוגרים מסוגלים להנחות ילדים להיחשף לתקשורת חלופית מהטלוויזיה כמו עיתון או רדיו או קולנוע. וההורים צריכים לעזור לרכישת העיתונים או לקיחתם לקולנוע ולכן גם הימנעות מהתערבות בקרב ההורים היא סוג של השפעה על החשיפה ופירוש מסרים.
התערבות מבוגרים בחשיפת ילדים לתקשורת משתנה ומותנית במס' גורמים:
א. צריכה נבונה של המבוגרים עצמם.
ב. מודעות לצורך בהתערבות יזומה בחשיפת הילדים.
ג. הצלחת ההתערבות תלויה במערכת היחסים בין המבוגר לילד.
התנאים האלה משתנים לפי מעמדות חברתיים או נתוני רקע של ההורים- מידות שונות של תובנה ורגישות בקרב המבוגרים.
הינתקות של מבוגר מהמסגרת הראשונית של הילדות שלו וההתבגרות מפנה מקום לסוכני חברות משניים. העמדות והעמדות היסודיות של המבוגר מעוצבות בילדותו. לעיתים נתון המבוגר בתהליך חברות מחדש שלו – מנסיבות פוליטיות וחברתיות לעיתים בכפייה ולעיתים מרצון. לעיתים המבוגר מאמץ ערכים ונורמות חדשים .כפייה- למשל במהפכות במדינה מסוימת מעצבים דמות אזרח חדשה וזאת ע"י הפצת רעיונות והחדרתם לאדם בתקשורת. שינוי מרצון- למשל חזרה בתשובה שהיא אחד הביטויים השכיחים של חברות מחדש. או הגירה שבה המהגר משנה את דעותיו ועמדותיו לחברה החדשה .
הערכת האסכולה:- סיכום:
1.האסכולה מאשרת את שהתגלה במסורת ההשפעות המוגבלות.השפעת התקשורת מוגבלת גם לגבי ילדים ונוער כי ההורים מתערבים.
2.לתקשורת הבין אישית יש משקל בלתי מבוטל (ההורים, מורים וכו'..).
3.למרות זאת לתקשורת ההמונים השפעה חזקה-תורמים לגיבוש דעות,התנהגויות ודימוי עצמי.
4.חשיפה לאמצעי התקשורת לא תמיד שלילית ולעיתים מסייעת להקניית נורמות רצויות.
5. כמו באסכולה המבנית-תפקודית, החברות או ההמשכיות התרבותית הוא אחד מחמשת התפקידים הבסיסיים של תקשורת ההמונים.
