התיאוריה המבנית-תפקודית (סטרוקטורליסטית-פונקציונלית)– גישה סוציולוגית אוהדת כלפי תקשורת ההמונים. לאסוול מסווג את פעולת התקשורת ל-3 תפקודים: סיקור (מידע עובדתי), תיאום (פרשנות), המשכיות (העברת מורשת תרבותית). התקשורת כסוכן חיברות מלמדת ומכינה את הפרט להיות חלק מהחברה. 2 תפקודים שנוספו: בידור (להפגת מתחים, רגיעה, בריחה מהמציאות) וגיוס (קידום ויפוח אינטרסים לאומיים וערכיים). מושגי יסוד: פונקציה (תוצאות והשלכות התפקוד של התקשורת), דיספונקציה (השלכות ותוצאות לא רצויות של תפקוד התקשורת), היות פונקציה שלילית או חיובית תלוי בנמען ובאופן תפישתו את המסר, מה שחיובי לאחד עלול להיות שלילי לאחר, לפי אופיו ואישיותו. למשל, מלחמה- פונקציה: התרעה, הנחיה וכו'. דיספונקציה: חוסר ודאות, ערפול, בהלה, חרדה וכו'. מאמר: תקשורת המונים, טעם פופולרי ופעולה חברתית מאורגנת/ לזרפלד ומרטון– (חסידי הגישה המבנית-תפקודית) מאמר מחולק ל-3 חלקים: 1. תפקודים של ת.ההמונים- הענקת מעמד (מעניקים במה לסוגיות ציבוריות, לאישים וארגונים, מעניקים יוקרה ומחזקים סמכות של מוסדות ויחידים ע"י הענקת לגיטימציה למעמדם), אכיפת נורמות (חשיפת מצבים כתואמים או לא תואמים למוסר הציבורי, לחיזוק הסטטוס-קוו והנורמות ע"י פרסום והוקעת החריג ואישור נורמות קיימות- חשיפת הסוטים), סימום (דיספונקציה- לא אדישות- מבול של מידע מקהה חושים, צריכת יתר של מידע הופכת השתתפות פעילה לידיעה סבילה). 2. טענות נגד תקשורת ההמונים- מבנה הבעלות (נשלטת ע"י תאגידים, תלות במפרסמים שקובעים את התכנים ומייצגים אינטרסים של האליטות[ניאו-מרקסיסטי]), קונפורמיות חברתית (אין התעסקות בנושאים בעייתיים וקידום האידיאולוגיה ההגמונית עקב שליטת התאגידים), השפעת הטעם הפופולרי (דרדור הטעם התרבותי, שטחיות ורדידות, מכנה משותף נמוך ורחב). לדעת לזרפלד ומרטון אין בהכרח קשר ישיר בין ת.ההמונים לבין שטחיות והידרדרות הטעם התרבותי, החברה המודרנית במורכבותה אשמה. 3. תנאים להצלחתו והאפקטיביות של מסע התעמולה- מונופול (היעדר אלטרנטיבה למסרים המועברים בתקשורת), תיעול (ביסוס העמדה הכללית בחברה ע"י התקשורת מסייעת לתעמולה ליצור דפוס התנהגות רצוי ולתעל הצרכן למטרותיהם), השלמה (להשלים התעמולה באמצעות תקשורת בינאישית תוך שילוב או השלמה).
חזרה אל: תקשורת המונים – סיכום
