תיאוריה ביקורתית: מרקסיזם

תיאוריה ביקורתית:

מרקסיזם

  • ברנרד מנדוויל (Mandeville): כותב בתחילת המאה ה-18 שיר the fable of the bees. השיר על כוורת דבורים שוקקת חיים עד אשר הדבורים מתחילות להיות מוסריות והשמחה מפסיקה. השיר מכה גלים. גינו את הפואמה כחומר תועבה בלתי חינוכי. מנדוויל החל לכתוב ספר באותו שם או "חטאים פרטיים מעלות ציבוריות". למה הכוונה? דוגמא ניתן למצוא בחטא היוהרה- לולא העשירים היו רוצים להתקשט בתכשיטים איך היה לצורף עבודה? בצורה זאת הוא מתאר עולם ששוקק חטאים, מזימות, יוהרה וזימה אך אף על פי כן הוא מלא חיים. למעשה, מדובר בתיאור ציני של רעיון היד הנעלמה.
  • אדם סמית': עבודתו של אדם סמית' הייתה המשך ישיר למנדוויל. למה יש עושר הולך וגדל לכולם ע"פ אדם סמית'? בגלל ההתמחות שמוביל לגדילת הייצור. מה שגורם להתמחות זה התחרות. בשיטת הגילדות הכל קופא על שמריו, צריך ללמוד את שיטת היצור ואי אפשר להכניס אנשים חדשים. אם רותמים את האמביציה הפרטית לתהליך הייצור תיווצר מוטיבציה ואז האינטרס של האופה ולא טוב ליבו יניחו את הלחם על השולחן.
  • מרקס: מרקס ראה בעיה במודל הכלכלי של אדם סמית'. הייצור הקפיטליסטי שנועד לשבור מונופולים עתיד ליצור מונופולים. בשוק החופשי יש יתרון לגודל- ככל שאתה יותר גדול כך תגדל יותר. בכל תהליך ייצור ושיווק הכמות מאפשרת להוזיל. משכורות הפועלים הולכות ויורדות כי זה האלמנט במחיר שהכי קל להפחית בו. השכר יורד עד לסכום שמאפשר לפועל לחיות, לא מעבר. זה משפר את כוח הייצור כי זה מוזיל את כוח העבודה (אצל מרקס כל הערך מגיע מהעבודה… אם הקפיטליזם היה מושלם לא היה רווח כי בנקודה בו הביקוש שווה להיצע המוצרים מיוצרים במחיר חומרי הגלם. מרקס טוען שהרווח נובע מהעבודה ולכן הוא שייך לפועל). התהליך מוביל מצב בו כושר הייצור גדל אך כושר הקנייה קטן כי ההון מתרכז בידי מעטים, השאר מתרוששים (הבורגנות נשחקת). לאנשים אין כסף כדי לקנות בשוק. התוצאה היא שכל המנגנון נתקע כי אין למי למכור.
  • הפועלים ימרדו רק כאשר אין להם מלבד כבליהם. אנשים ימרדו כשאין להם מה להפסיד (כנראה שטעה, אנשים מורדים כאשר יש להם תקווה). מרקס טוען כי הפרולטריון מאוגד, מתקומם נגד מדכאיו ותופס את השלטון. בתחילה, באופן זמני על ידי הלאמה של אמצעי היצור. ההון מתבטל, אמצעי הייצור חוזרים להיות מכונות, תעשייה מודרנית. מפרקים את מבנה הבעלות ומשנים אותו ליצור מולאם בידי הכלל, אין יותר עובד-מעביד (כי בוטל הרכוש הפרטי). מרקס לא אמר מה יקרה אחרי (אלא בכתבי השחרות שנמצאו ופורשו על ידי אבינרי). הייצור מתנהל בצורה בה "כל אחד מייצר כפי יכולתו ולוקח כפי צורכו". השלב הבא למעשה, "פועלי כל הארצות יתאחדו"- המדינה מבוטלת, נעלמת הספירה הפוליטית.
  • חזון או חלום: אנשים ראו במרקסיזם גאולה אך החזון של מרקס לא התגשם. הסיבות לכך היה כי ניסיון המהפכה היה בטרם עת. עם זאת, ברוסיה שהייתה ארץ אגררית הייתה מהפכה. מרקס לא חשב שהמהפכה תקרה לפני הקפיטליזם אך רוסיה בתחילת המאה ה-20 היא כמעט פיאודלית.
  • המהפכה הקומוניסטית ברוסיה: לנין ביקש לעשות מהפכה ברוסיה. מהפכה ברוסיה זה לא סביר ע"פ התיאוריה המרקסיסטית שאומרת שהמהפכה תחל אחרי הקפיטליזם שיכונן את הבסיס. אם לנין הוא מרקסיסט למה שתקרה מהפכה ברוסיה? ע"פ תורתו של מרקס אין היגיון כי לא מדובר ביוזמת אדם אלא שינויים באמצעי הייצור. לנין היה צריך לפתח השקפה אחרת – השקפתו נשענת בעיקר על הצידוקים שסיפק רוסו. רוסו הפריד בין הרצון הכללי לרצון הכלל. רצון הכלל הוא מה שאנשים רוצים בפועל. הרצון הכללי- האינטרס הציבורי. ההפרדה הזו מובילה לבעיה לדמוקרטיה, בהינתן שהם לא זהים- לא כולם רוצים את מה שהם אמורים לרצות. יש למעשה את מה שאנשים רוצים ואת מה שהם אמורים לרצות ואז נוצרת דיקטטורה (הם יבינו בדיעבד שזה מה שהם רצו). המפלגה מגלמת את הרצון הכללי. תפקיד המפלגה לחולל מהפכה ובכוח להביא לסוציאליזם. התיאוריה של לנין פוערת חור בתיאוריה של המטריאליזם הדיאלקטי של מרקס. זה לא תהליכים סטיכיים והתפתחות דטרמיניסטית, יש קפיצה באמצעות רצון האדם. לנין היה צריך להסביר למה כדאי לו לעשות מהפכה ולאחר מכן, למה המהפכה הייתה צריכה להיות ברוסיה ולא איפה שמרקס אמר. הצד התיאורטי מופיע בחיבור של לנין "האימפריאליזם כשלב האחרון בקפיטליזם". לנין אומר שמרקס צדק אבל הוא לא לקח בחשבון שכשיוצר המצב של קריסת השוק כי כוח הייצור גדל וכוח הקנייה קטן המדינה הבורגנית תמצא מפלט בדמות הקולוניאליזם. המדינה משתלטת בכוח צבאי על חברות מפגרות במובן הכלכלי המרקסיסטי שעדיין לא עברו מהפכה קפיטליסטית, שמפגרות בתהליך ההיסטורי, ושם היא מוצאת שוק למוצרים שלה. הקולוניאליזם עובד כך שהאימפריה לוקחת מהמקומיים חומרי גלם, מכניסה אותם לתהליך הייצור ומוכרת אותם בחוץ, בקולוניות. הקולוניאליזם כפתיחת שווקים- זוהי הנשימה האחרונה של הקפיטליזם.
  • תודעה כוזבת: המרקסיזם המערבי הפך את מרקס על ראשו (כמו שמרקס עשה להגל). למעשה אנחנו חוזרים לתיאוריה של הגל.
  • פרויד על הרכוש: מקור הקונפליקטים בחברה נובע מהרכוש- יעלם הרכוש, ייעלמו הקונפליקטים. אבל פרויד כתב שהקונפליקטים על רכוש הם סובלימציה של קונפליקטים שעניינם אהבה (סיפוקי דחפים). מאחר ובאופן מהותי העולם אינו מאפשר מספיק פורקן לבני אדם הקונפליקטים הם על אפיקי הפורקן. לכן לעולם יהיו קונפליקטים בין בני אדם. אם יעבירו אותם מזירת הרכוש ימצאו זירות אחרות.

ראה גם: מרקסיזם – הוראות שימוש

תיאוריה ביקורתית – סיכום

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: