תיאוריות אנתרופולוגיות: התיאוריה הפונקציונליסטית

התיאוריה הפונקציונליסטית

• מעבר למחקר סינכרוני- החוקר מתעניין בחברה מסוימת , בזמן המסוים בו הוא נמצא בה. מה שהחוקר נחשף אליו בזמן האמת זה מספיק בשבילו, הוא אינו זקוק לחקור את ההיסטוריה.
• החברה היא מערכת- יש שמדמים אותה לגוף חי, אורגניזם. בחברה יש מוסדות שונים וכולם אחראיים לתפקוד המערכת שהיא תמשיך להתקיים ולפעול.
• לכל תופעה חברתית יש תפקיד מוגדר משלה- התפקיד המוגדר קשור בקיום כל המערכת. למשל טקסים: העניין הוא בתפקיד של הטקסים. הטענה המרכזית שתפקיד הטקסים הוא להפיג חרדה.

ברניסלב מלינובסקי

• חשיבותו המרכזית- אופייה של עבודת השדה. באחת ממסעותיו בתקופת מלחמת העולם הראשונה באזור האיים הטרוביאנקטים , מלינובסקי "נתקע" כ4 שנים באזור כוון שאז פרצה המלחמה. מלינובסקי ערך עבודת שדה שלא עשו לפניו או בכלל כמוהו. הוא כתב יומן שדה ובו הוא מתאר את הקרבה המדהימה לנחקרים ובמקביל היה לו גם יומן אישי שבו הוא כתב את הנפש שלו- את כל הקשיים והתסכולים שלו והרצון שלו לצאת משם.
• טבעת הקולה- מערכת של חליפין וטקסים. הגברים יוצאים מהאי שלהם בסירות ומפליגים במשך שבועות וחודשים כדי להחליף קונכיות יקרות עם גברים באיים הסמוכים. ערך הקונכיות נקבע לפי גודל, צבע, בוהק ובעיקר סיפור תולדותיהן.  כמה מהקונכיות מפורסמות מאוד ויקרות מפז והגיען לאי מסוים יוצר התרגשות רבה. אין להחזיקן באופן קבוע, הן צריכות לעבור מסלול: אין להפריע לכך. המסחר לפי מלינובסקי משרת את הפונקציה של יצירת קשרים פוליטיים, מו"מ על סטאטוסים, יצירת היסטוריה- תולדות של מסע שאפשר לספר.
• התרומה הייחודית של מלינובסקי- לכל בני האדם יש צרכים משותפים: צרכים ביולוגיים, חברתיים, רוחניים- ותכלית התרבות היא לספקם. תרבות היא אוסף של מבנים שמטרתם לספק צרכים של האנשים.
• תפקידו של הטקס לפי מלינובסקי- במצב של חוסר וודאות אנשים נכנסים לחרדה ולכן מבצעים טקסים- על מנת לצאת מהרגשת החוסר וודאות והפגת החרדה
• מלינובסקי מתמקד בנקודת הראות של הפרט.

רדקליף בראון

• חשיבותו המרכזית- תיאורטית. במחקרו באיי אנדמן ליד הודו, הוא היה מרוחק מהנחקרים ולכן החליט להתמקד במבנים שאפשר לצפות בהם בתוך החברה. חיפש דפוסים שחוזרים על עצמם כדי שאפשר יהיה למיינם לקטגוריות ולגלות את הצורה המבנית של החברה. הוא היה פוזיטיביסט-  לא מציאות חבויה אלא מבנים שאפשר לצפות בהם. עשה מחקר סינכרוני– תיאור של החיים כפי שהם קיימים ברגע היסטורי מסוים.
• התרומה הייחודית של רדקליף בראון– לדעתו כל המבנים והמוסדות החברתיים קשורים זה לזה ומשפיעים זה על זה ותפקידם הוא למלא את הצרכים של החברה. העולם החברתי מאורגן ומסודר ועל כן יכול להיות מנותח בצורה מדויקת ופרטנית (גישה מאוד מבנית). בשביל להבין כל מאפיין של צורת חיים חברתיים יש לגלות את מקומו של המאפיין או המרכיב במערכת שאליה הוא שייך. בניגוד למלינובסקי, הוא לא התקרב למחקר מבחינה רגשית- הוא העיד על עצמו שהוא אינו מצליח להתקרב, כי הוא טיפוס מרוחק- לכן הוא לא התעניין בפרט אלא במערכת החברתית.
• תפקידו של הטקס לפי רדקליף בראון- מנהגים טקסיים הם פעולה קולקטיבית שהתרחשותה מאפשרת ליחידים להיענות לצרכים ולציפיות של החברה- המערכת החברתית מנסה לחזור לאיזון.
• רדקליף בראון מתמקד בנקודת הראות של המערכת החברתית.

הומנס

• מנסה לשלב בין הפרשנויות של מלינובסקי ובראון- הומנס מסכים עם שניהם.

אוונס פריצ'רד

• תלמידו של מלינובסקי אשר התמקד בפונקציות של המבנה החברתי.
• הנואר– חיים בתנאים אקולוגיים קשים- סוואנה שבעונה גשומה מכוסה עשב גבוה ומוצפת, ובעונה היבשה חשופה לגמרי. המבנה החברתי מוכתב על ידי המבנה הגיאוגרפי- בעונה הגשומה הם חיים בכפרים מרוחקים בקהילות נפרדות ובעונה היבשה מתאגדים סביב מקורות מים וחולקים מחנה משותף. כל בני הנואר הם יחידה אחת מבחינה רצף טריטוריאלי ודמיון תרבותי ויש קשר בין השבטים השונים.
• שרידת הנואר– חברה אשר הייתה ידועה כחסרת מנהיג, צ'יף או גוף שליט אחר, חברה שאינה מפותחת מבחינה טכנולוגית וחסרת מערכת צבאית מוגדרת. אך קבוצה זו הצליחה להתנגד באופן איתן לשלטון הבריטי גם ללא הנהגה. לטענתו יש בחברה זו "אנרכיה מאורגנת". הוא עסק בתיאור המבנה החברתי שלהם, הקשרים בין היחידות השונות שמהן הקבוצה מורכבת- כלומר, המבנה החברתי שלהם הוא שקובע כיצד החברה ופרטיה ינהגו, המבנה החברתי הוא הגורם המסביר.
• השבט– היחידה החברתית הגדולה ביותר שבה ניתן ליישב מאבקים בין אנשים על ידי מתן תגמול כגון פרות, וכן היחידה החברתית שמתאגדת כדי להילחם בגורמים חיצוניים וזרים. בתוך השבט ישנה מחויבות לסיים סכסוכים פנימיים בעזרת תשלום פרות ולא להמשיך רציחות נקם. אם אין הצלחה בפיתרון בעזרת פרות השבט מתפצל. יש תחושת שותפות אך גם התפצלות. יש תהליכי איחוד ופיצול כל הזמן, דינאמיות.
• יחידות שארות– linage– חלקי השבט מורכבים משושלת יוחסין, היחסים בתוכן מתוארים על ידי קשרי דם. לכל יחידות השארות בשבט אב קדמון משותף. היחסים בין בנים לאותו יחידות שארות הדוקים יותר מאשר לחלקים האחרים של השבט.
• מערכת קבוצות הגיל– המעבר של בנים מילדות לבגרות מתרחש כאשר יש מספיק בנים בגילאים אלו בכפר ואז ישנו טקסי מעבר. כל הבנים שעברו את התהליך באותן שנים שייכים לאותה קבוצת גיל. כל אחד יודע מי שייך לאותו קבוצות גיל מי מעליו ומי מתחתיו וכך נוצרת מערכת היררכית וכל גבר יודע את מקומו ביחס לגברים האחרים.
• פיתרון סכסוכים– אם היה רצח הולכים למומחה בטקסים שתפקידו לחייב את משפחת הרוצח לשלם קנס ואת משפחת הנרצח לקבל את הקנס אחרת הוא יקלל אותם. הוא אינו שופט או מתווך אלא מסיים סכסוכים כמה שיותר מהר.
• כישוף– האזנדה מסבירה את האסונות והפגעים על ידי כך שהם רואים בכישוף תכונה מנטאלית שיכולה לפגוע בבני האדם. לדעתם הכישוף הוא תכונה גופנית- חומר- אשר נמצא בגופו של המכשף והוא מתבצע כאשר המכשף שולח את נשמתו כדי לפגוע בגוף המכושף. מי שמואשם בכישוף צריך לשלם פיצויים (כאשר בד"כ בעלי כוח אינם מואשמים בכישוף). כשאדם חושד בכישוף הוא הולך לאורקל ושוטח בפניו את שמות החשודים שלו. כך סכסוכים יוצאים לאור ובאים לביטוי בדרך מפוקחת. כך נשמר מבנה הכוח כי איש לא מגיש את שמותיהם של בעלי הכוח כחשודים בכישוף.

ההבדלים בין מלינובסקי לרדקליף בראון ובין פריצ'רד

ביקורת על התיאוריה הפונקציונליסטית

• אין התייחסות לשינוי חברתי
• אין התייחסות להיסטוריה (כי זהו מחקר סינכרוני)
• התיאוריה מובילה את המחקר, ולכן מחפשים מקרים שיאוששו את התיאוריה
• ההסבר הוא תלאולוגי
• אין התמודדות עם חומר שלא מוסבר על ידי הגישה
• לוקחת מבנים חברתיים כמציאות עובדתית ולא כהפשטות
• אין התייחסות למה אנשים חושבים ואיך הם מפרשים את המציאות.

סיכום תיאוריות אנתרופולוגיות

סיכומים אקדמיים