פונקציונליזם
מלינובסקי –חרדה ברמת הפרט
- הפונקציונליזם של מלינובסקי רואה את החברה כאוסף של מנגנונים המספקים צרכים של אנשים בחברה מסוימת.
מלינובסקי חקר שבטים העוסקים בדייג באיי הטרוביין בהם אי וודאות לגבי העתיד הובילה לחרדה, כדי להפחיתה ולהבטיח מזל טוב הם החלו עושים טקסים. כמו ביפן שיש סכנה והחרדה עולה הטקסים מתרבים. או בישראל אצל שחקני כדורגל יש ריבוי טקסים בשל אי הוודאות לגבי המשחק.
הטקס כהתנהגות חברתית בעל תפקיד של הפגת חרדה
רדקליף בראון-הסבר משלים ברמת ציפיות חברה
- ישנם צרכים שקשורים לתנאי קיום חברתיים, הערך העליון הוא ההישרדות הסולדריות באמצעות לכידות. החברה מפתחת מנגנונים כדי לווסת את האינטרסים של האנשים על מנת שהחברה תמשיך לתפקד.
חקר את שבטי איי האנדמן –בהם עורכים טקסים בזמן הריון האישה (מתן שם לעובר, התייחסות להורים לפי יחס משפחתי ,ואיסור על אכילת דברים מסוימים) .
מלינובסקי היה מנתח זאת כאמצעי להפחדת חרדת הפרט בשל התמותה הגבוהה, כדי להבטיח המשך תפקוד.
רדקליף בראון טוען שהתנהגות זו היא אמצעי להמחשת האכפתיות והדאגה המצופים מהאב. אם האב לא ינהג עפ"י המצופה ממנו יופעלו עליו סנקציות יש פיקוח חברתי תמידי מצד החברה כדי להבטיח קיום נורמות.
- הסבר היסטורי– יתמקד בהתפתחות מוסדות חברתיים – תהליכים בשרשרת אירועים. דוג': המלוכה הוקמה ע"י…, ההחלטות שהביאו להקמת הר הרצל הם…
- • הסבר פונקציונליסטי– יתמקד בתפקוד של מוסדות קיימים- תהליכים שהביאו להתפתחות המוסד.דוג': תפקיד המלוכה בתקופת…היה…, משמעות של הר הרצל ותפקידו הוא…
- • הפונקציונליזם לא עוסק בסמליות, של טקסים למשל, אלא במה התפקיד שלהם.
- • הפונקציונליזם מתמקד בשאלת קיום הגוף החי לאורך זמן, איך חברה שורדת ,הישרדות-לא שינוי.
קודיר- פוטלץ'
מערכת מורכבת של דירוגי סטטוס ,במסגרתה אנשים מחלקים ומשמידים לראווה חפצים רבים . הטקס כלל החלפת כמויות רבות של חפצים בין קבוצות מתחרות, שכל מועד כמות המתנות מתרבה.
קודיר מצאה כמה הסברים לטקס:
1) יצירת לכידות– אגירת המתנות ע"י אחד הצדדים חייבה התגייסות של כל השבט כדי לעמוד בהוצאות.
2) קיום של דירוג וסטטוסים– נותן ביטוי מוחשי לעמדות ומאשר קיום ושימור המערכת. מאפשר גם קיום של ריבוד המשמר את הסטטוסים בלי קשר ספציפי למיקום.
3) תיעול של קונפליקטים– במסגרות תחומות עם כללים ברורים כדי לא לשבור את הכלים.
- הסבר פונקציונלי– כיוון שהוא מקשר בין התנהגות חברתית לתפקיד שלה. בין פוטלץ' לאחידות/שימור סטטוס/פתרון קונפליקטים –מראה שלהתנהגות חברתית יכולה להיות כמה תפקידים.
- המערכת מאפשרת קיום של המערכת (השבט) לאורך זמן, ע"י שימור הקשרים החברה לא מתפרקת.
יחסי התבדחות
יחס בין אנשים שבמהלכו יש הרשאה ולעיתים חובה לקנטר אחד את השני, תוך חובה על המקונטר לא להיפגע.
דוג': בין מפקדים במילואים- ההתבדחות נועדת להפיג את המתח הנוצר מעצם יחסי ההיררכיה.
רדקליף בראון היה אומר ש:
- תפקיד ההתבדחות הוא לאפשר קיום של היחידה החברתית לאורך זמן ע"י הפגת התחרות בין המפקדים .
- יחסי הקנטור מגובים בסנקציות– ישנו פיקוח חברתי במקרה שמישהו היה נפגע.
- אלטרנטיבה ליחסי התבדחות היא יחסי הימנעות –כמו בין חמה לאשת בנה ,כיוון שיש מתח על השליטה בבן .
- שיש יחסי היררכיה הנטייה היא ליחסי הימנעות, שיש יחסים סימטריים הנטייה היא ליחסי התבדחות.
הנט וסאטרלי- פאב הגריפין-ושלושת החביות
הכפר "מילטון" ליד לונדון, אחרי מלחמת העולם השנייה, תקופת הגירה, הכפר בעל אוכלוסיות- ותיקה וחדשה.
החוקרים הצביעו על פוטנציאל של מתח בין האוכלוסיות . כניסת החדשים הייתה עלולה לאיים זהות הותיקים.
הגריפין- פאב אנגלי טיפוסי ,של החדשים,ישבו במקום קבוע,קבוצה ונושאי שיחה קבועים, היה נוהל הזמנה, של זוג אקראי, לכוסית אחרי הפאב.
בשלושת החביות- של המקומיים, כולם מכירים את כולם, בעיקר מעמד הפועלים, פאב מתנשא, ישבו במקום קבוע,קבוצה ונושאי שיחה קבועים, אווירת השתטות.
שני הפאבים: שמרו על לכידות, אך בצורה שונה:
- • בגריפין ע"י קניית סיבוב של שתייה-מלווה באלמנט של אמון ,מכניזם המכיל ומדיר אנשים מהקבוצה, מנגנון חליפין של משאבים-בניית החוב הכרחית לבניית אחידות, בייחוד כיוון שאין להם קשרים רבים מחוץ לפאב. הכול מתחיל מהקנייה ההדדית, גם הפעילויות אח"כ. הפאב כזירה ליצירת חברויות ויחסים.
- • בשלושת החביות אין צורך במנגנון כזה, כיוון שיש להם רקע מאחד (משפחה, שכנים) ,הקבוצה שלהם סטטית, אין כמעט הצטרפות מבחוץ, הגבולות ברורים. הפאב מקור לשימור הקבוצה
מסקנה: האוכלוסייה התאפיינה ביחס של הימנעות בין הקבוצות, ע"י החלוקה בין הפאבים, מה שתרם לקיום הכפר.
אך ההסבר חסר: התייחסות למערכות נוספות למשל בחינוך, אולי גם שם יש הפרדה. אפשר לטעון שיש כאן גם שתי מערכות נפרדות כי אין בניהם כמעט מגע, ואין כאן עיסוק בשינוי רק בניתוח נקודת זמן ספציפית.
עקרון ההדדיות של גולדנר (המתבסס על מלינובסקי)
מלינובסקי טוען שאנשים מתנהגים בצורה נורמטיבית למרות שאין זה נוח להם תמיד, כיוון שזה מעגן את ההתנהגות של האנשים בעיקרון ההדדיות. דוג': ללכת להלוויה של נפטר שלא מכירים, בגלל תחושת מחויבת כלפי האדם שמכירים שקרובו נפטר. ההתנהגות הנורמטיבית היא מילוי חובה.
- • גולדנר שואל למה להחליף מחויבויות או משאבים?
כפר דייגים וכפר חקלאיים סמוך נהגו להחליף בניהם סחורה כל שנה , אם שנה מסוימת צד אחד התקשה לספק את הסחורה הכפר השני עדיין דאג לו. נורמה מוסרית זו של גמילה על בסיס תועלת מהעבר חשובה, כיוון שברמה הכללית יותר היא תורמת להמשך קיום החברה, אנשים מעוגנים ע"י נורמות ופחד מסנקציות (פיקוח חברתי) וזה משמר את החברה לאורך זמן.
דוגמאות נוספות הם ארוחות ערב באנגליה או החלפת מתנות בין שכנים ביפן שיוצרת מערכת של מחויבות הדדית –גם להגיד תודה, גם לתת מתנות בתמורה, יוצר תגמול לאורך זמן .
ביקורת על הפונקציונליזם
- הפונקציונליזם לא מטפל בשינוי חברתי , אין התייחסות כלל לשינוי חברות, יחסים או מבנים כיוון שהיא בוחנת את החברה בנקודת זמן מסוימת.
- אינו מטפל בהגדרה של משאבים– למה בחברה מסוימת ההדדיות היא של משקה ובאחרת ארוחת ערב או מתנה.
