טקסים
- טקסים הם בין הצורות החברתיות הקבועות והפורמאליות שקיימות, כל פעם שטקסים מבוצעים הם בעלי צורה דומה, לטקסים יש סדר פנימי שלב אחרי שלב.
עפ"י הגדרה זו אפשר לטעון שההרצאה היא בעלת אופי טקסי.
- איפיון נוסף לטקס הוא הצטלבות של קודים תרבותיים, אמונות ומשמעויות. יש בהם משמעות מרכזית שמעגנת אותם. ישנה נטייה בטקסים להבחין בין טקסי לכידות למעבר.
טקסי לכידות– טקסים ציבוריים שמגבירים את תחושת הזהות והשייכות של המשתתפים בו. הטקס תורם לתיאום התנהגויות וציפיות של פרטים בחברה, והוא מכין גם את הקבוצה לפעולה משותפת בעתיד.
הטקס בעל 3 מימדיים:
1) יצירות תחושת הזדהות של חברי הקבוצה למשהו שגדול מהם.
2) טקסים מבהירים לנו את הציפיות החברתיות, מה הם הערכים הרצויים וכו'.
3) יש אלמנט גיוסי של בני הקבוצה לפעולה עתידית, משימה משותפת.
טקסי מעבר- מאפשרים להבטיח ולחגוג את המעבר החברתי של פרטים או של קבוצות מתוך סטטוס או מיקום מסוים לתוך סטטוסים ומיקומים חדשים- טקסי בגרות, נישואים, כניסה ויציאה ממוסדות.
דירקהיים-ריטואל טוטמי- טקס לכידות
חקר שבט של ילידים אוסטרלים ששמו הארונטר . דירקהיים טוען שבחברות שבטיות טקסי לכידות קשורים עם קבוצות ייחוס ,תת חלקים בשבט בעלי שמות וסמלים המזוהים איתם.
גם אצלנו מוצאים קבוצות טוטמיות- למשל המפלגות בארה"ב, קבוצות כדורסל לכל אחת סמל או צבע משלה.
עפ"י דירקהיים שבט הארונטר מהווים דוגמא קלאסית לטקס לכידות- ריטואל של סולדריות הקשור בטוטם שלהם. הם מגלמים את הטוטם שהם בוחרים בחיה, בצומח, שאותו אובייקט מייצג בדרך כלל אב קדמון.
הם מאמינים שבריאת העולם הייתה חלק ממסע של אותם אבות בין נקודות שיצרו את השבטים והטריטוריה מסומנת במסע.
בשבט אחד שבחר הוא התמקד בסמל הפרפר, כיצד כל שנה בזמן קבוע התנהל טקס ע"י הגברים שעזבו את המחנה ושיחזרו חלק ממסע האבות הקדמונים ע"י הכנות, תחפושות, איפורים ומתח לפני המסע.
לאורך המסע הם נתקלים באבנים קדושות שהם מאמינים שאבותיהם שמו- למשל בור מסוים, מערה.
לפני החזרה מהמסע הגברים ע"י קישוט מדמים את עצמם לפרפרים- הם בונים דימיון בניהם לאבות הקדומים.
בזמן המסע ,גבר אחד נשאר להכין סוכה דמוית גולם פרפר, הגברים חוזרים, נכנסים לסוכה שרים ואז עפים החוצה ובכך מדמים את יציאת הפרפר הבוגר מהגולם, מי שלא חבר בשלב זה מורחק.
מטרת הטקס עפ"י אליאדה
מירצ'ה אליאדה עושה קישור של הטקס לטקסי התחדשות-תפיסה מעגלית, עפ"י מטרת הטקסים היא להבטיח את תפקוד היקום, בעצם יש חיבור של המרחב והזמן לזמן תחום וקדוש . לשם כך יש הפרדה מהעולם הזה, יציאה מהזמן הרגיל לחזרה לזמן הקדמוני. יש כאן מבנה משולש- יציאה מהזמן הרגיל, כניסה לזמן הקדוש וחזרה לזמן הרגיל. החיבור לקדוש מבטיח את ההתחדשות.
מה התפקיד החברתי של הטקס מבחינה פונקציונליסטית?
דירקהיים אומר שבכל חברה ישנם סמלים,דימויים או אובייקטים קולקטיבים שבטים שמבטאים מציאות קבוצתית. דרך הסגידה והטקסים והחברה משמרת את עצמה, ואת הרעיונות והעקרונות שביסודה.
בניית האחדות והלכידות נעשית ע"י מפגשים של אנשים שבהם יש מיקוד של תשומת הלב סביב אובייקטים שמייצגים את החברה. הדגש הוא על כינוס וסגידה ולאובייקטים היוצרים מצבים רגשיים ורוחניים מסוימים.
כאן באים לידי ביטוי שלושה אובייקטים קולקטיבים:
1) הפרפרים- מהווים סמל הקבוצה
2) האבנים הקדושות בטריטוריה-באות להמחיש את הקשר בין הקבוצה למרחב שלה .
3) לא רק קיום האוביקטים אלא הפעולה ביחד- שירה, ריקוד, פעולה חברתית המבטאת סיפור קדמוני , ומעצם הביחד נוצר מצב רגשי שבו אנשים מרגישים שייכים יצירת לכידות.
