אלטרואיזם הוא מושג שמעסיק רבות פילוסופים ופסיכולוגים כאחד. בבסיסו, אלטרואיזם הוא מעשה של עזרה חסרת אנוכיות לזולת, ללא כל ציפייה לתגמול או הכרה. מכאן שאדם שהוא אלטרואיסט הוא כזה המסייע לזולת ללא דאגה לעצמו ומבלי לבקש על כך תמורה. סוג זה של התנהגות נתפס לעתים קרובות כתכונה אצילית וראויה להערצה, שכן היא מעידה על דאגה עמוקה לרווחתם של אחרים. אם זאת האלטרואיזם מעלה מספר שאלות מסוגים שונים אודות מה זה בעצם אומר.
מה הופך אדם לאלטרואיסט?
נקודת מבט אחת על אלטרואיזם היא שזו חובה מוסרית. לפי תפיסה זו, על יחידים מוטלת החובה לשים את צרכי הזולת לפני צרכיהם, ולפעול בדרכים המועילות לטוב יותר. זה נתפס לעתים קרובות כמרכיב מפתח של מערכות דתיות ואתיות רבות, ולעתים קרובות נחשב להיבט בסיסי בלהיות אדם טוב. במילים אחרות, מה שהופך משהו לאדם אלטרואיסטי הוא מילוי המחויבות המוסרית שלו כלפי אחרים.
נקודת מבט נוספת על אלטרואיזם היא שזהו חלק טבעי ואינסטינקטיבי מההתנהגות האנושית. כמה חוקרים הציעו שאלטרואיזם הוא תוצר של אבולוציה, ושהוא נבחר בגלל שהוא עוזר לאנשים לשרוד ולשגשג. לפי תפיסה זו, בני אדם מחויבים לעזור זה לזה, והנטייה הזו עזרה לנו ליצור קשרים וקהילות חזקים.
נקודת מבט נוספת על אלטרואיזם היא שזו התנהגות נלמדת. לפי תפיסה זו, אינדיבידואלים לא נולדים עם נטייה טבעית לעזור לזולת, אלא הם לומדים לעשות זאת דרך ההתנסויות והאינטראקציות שלהם עם אחרים. פרספקטיבה זו מדגישה את החשיבות של חינוך וסוציאליזציה בעיצוב נטייתו של הפרט להיות אלטרואיסטי.
ללא קשר לגישה, ברור שאלטרואיזם הוא מושג מורכב ורב פנים. אפשר לראות בזה חובה מוסרית, אינסטינקט טבעי או התנהגות נלמדת, והשקפות שונות אלו מציעות כולן תובנות חשובות לגבי המשמעות של להיות אלטרואיסט. אולם, בסופו של דבר, המשמעות האמיתית של אלטרואיזם נעוצה במעשי החסד והנדיבות חסרי האנוכיות שהוא כרוך בהם, ובהשפעה החיובית שיכולה להיות למעשים אלה על חייהם של אחרים.
