העברה:
הדיון על תהליך הלמידה והתיאוריות המסבירות את החוקיות בו מתרכז בהשבה על שאלות כגון איך לומדים חומר מסויים, מהן הדרכים בהן נרכש ידע שמספק ביה"ס וסוכנויות חינוך אחרות. מנקודה אחת התעלמנו והיא שכלל הידע הניתן בתהליך החינוך הוא חלק מזערי מהידע הקיים בתרבות. בשנות ה-2000 הידע מכפיל את עצמו כל ארבע שנים. יתר על כן, אותו מצבור ידע הוא רק חלק קטן מאוצר הידע שיידרש מהתלמיד כדי שיוכל לנהל כהלכה את חייו בעתיד. אחת ההגדרות של החינוך קובעת כי החינוך הוא "תהליך מכוון הבא להכשיר את התלמיד לחייו בעתיד בלא לקפח את חייו שבהווה אלא במידת ההכרח המינימאלית", וכדי שההגדרה לא תישאר ריקה מתוכן חייב להילקח בחשבון תהליך שבו מסוגל הלומד להעביר עקרונות, שיטות או מידע אשר נרכשו במצב מסוים לשם התמודדות במצב חדש, תהליך זה מכונה העברה. הכשרת התלמיד לחייו שבעתיד היא משימה קשה ביותר, אך אין פירוש הדבר הוא שיש להפסיק להקנות ידע שהצטבר בעבר ורלוונטי גם בהווה. באמצעות תהליך ההעברה מקנה מערכת החינוך לתלמיד ידע, הרגלים, מיומנויות ועמדות שישרתו אותו בחייו בעתיד.
סוגים שונים של העברה
תהליך ההעברה אינו מתבצע בדרך אחת. אפשר להשתמש במה שנרכש כפי שהוא ואפשר גם לערוך בידע זה עיבודים, הסקת מסקנות והיטלים רחבים. קיימים שני סוגי העברה:
- העברה אופקית: מורה על תהליך שבו הלמידה שנרכשה בהקשר מסוים מנוצלת בהקשר אחר. לדוגמא: ילד הלומד בבית ספר לפתור את התרגיל 10= 20-10 , והוא מתרגל זאת בעזרת בדידי עץ, כעבור זמן הילד מקבל 20 אגורות והוא מחשב את אפשרויות הרכישה שהוא יכול לעשות, שיקול זה הוא העברה אופקית.
- העברה אנכית: מורֶה על ניצול חומר שנלמד בשלב גבוה יותר של אותה תכנית. לדוגמא: ילד שלמד את פעולת החיבור בחשבון כהלכה, משתמש בה כשהוא לומד את פעולת הכפל, וכך, אם יצטרך לפתור את התרגיל 3X4 , הוא יוכל לפרק את התהליך ולחשב: 12= 4+4+4= 3X
כיצד מתרחש תהליך ההעברה:
בגלל חשיבותו הרבה תהליך ההעברה במחקרים רבים ומהותו שימשה נושא למספר תיאוריות קיימות שלוש תיאוריות המסבירות את תהליך ההעברה:
חזרה אל: למידה \ פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
