דוד בן גוריון, מנהיגה הראשון ומייסדה של מדינת ישראל, היה איש ששילב חזון ועשייה שהותירו חותם על ההיסטוריה של העם היהודי והעולם. האיש שהוביל את הקמת מדינת ישראל ואת מלחמת העצמאות התמודד עם אתגרים מנהיגותיים עצומים. אך עם על חובותיו המדיניות הוא היה גם אדם שמקדיש את זמנו לרוח ולכתיבה. כך בין עשייה להגייה, בין חזון והגשמה, הותיר אחריו דוד בן גוריון ציטוטים בלתי נשכחים רבים. אספנו לכם כאן כמה ממיטב הציטוטים המפורסמים של בן גוריון.
מצד שני, דוד בן גוריון, כמו התקופה שלו, היה אדם מורכב עם צדדים שבמבט לאחור נראים לנו פחות נעימים, וגם כאן הותיר אחריו בן גוריון כמה ציטוטים פחות מוכרים אך לא פחות חשובים מכיוון שהם מבטאים את רוח ההנהגה בימי קום המדינה. לבסוף נחזור לדרך
שבה חלם דוד בן גוריון את החיים בין כל תושביה של הארץ הזו.
מצד 1: דוד בן גוריון מנהיג האומה החדשה
אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל
בארץ ישראל,אדם שלא מאמין בנסים הוא אדם לא ריאלי
היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים
רק העזת היהודים הקימה את המדינה ולא החלטת או"ם שמום
התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו
אני לא מתיימר שהעם בכיסי, ואני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם. אני יודע רק, כך נדמה לי, מה רצוי לעם. ועל זה אני נלחם, נלחמתי כל חיי ואלחם כל חיי
מולדת אי אפשר לקנות בכסף או לכבוש בחרב. צריך אתה ליצור אותה בזעת אפיך
עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים אלא במה יעשו היהודים
גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה
מצד שני: דוד בן גוריון ואפלית עדות המזרח
כמי שחתום על דמותה של מדינת ישראל בראשית דרכה קשור דוד בן גוריון לצד פחות יפה ומחמיא של אותם ימים, האפליה כלפי עולים מעדות המזרח שכפי שניתן לראות בציטוטים כאן, הייתה תוצאה של תפיסת עולם של העומד בראש המדינה:
לאלה ממרוקו לא היה שום חינוך. מנהגיהם, מנהגי הערבים. הם אוהבים את נשותיהם אבל מרביצים להן … אולי בדור השלישי יופיע מישהו בקרב יהודי עדות המזרח שהוא מעט שונה, אבל אני איני רואה זאת עדיין
דרושים לנו בני אדם שנולדו כפועלים. יש לשים לב יותר אל האלמנט המקומי מעדות המזרח, אל התימנים והספרדים, אשר רמת חייהם ודרישותיהם הן נמוכות משל פועל אירופי ובהצלחה יוכלו להתחרות בערבים
מצד שלישי: אמונה בשוויון ודו-קיום
יש לפעמים שהרוב רוצה לדכא את המיעוט, שהמיעוט יעזור את לשונו וידבר בלשון הרוב. אנחנו בכל מקום ובכל ארץ עמדנו ודרשנו שהפועלים יתאחדו על יסוד של שוויון גמור. ברית הפועלים שבין אומות שונות יכולה להתקיים רק על יסוד של חירות ושוויון לאומי. יש לפועלים ענינים משותפים שאין בהם כל הבדל בין יהודי וערבי, אנגלי וצרפתי; אלה הם עניני העבודה: שעות העבודה, המשכורת, היחסים עם נותן העבודה, הגנה בפני מקרי אסון, זכות הפועלים להתארגן וכדומה. בכל הדברים האלה עובדים יחד. ויש דברים מיוחדים לכל פועל בן אומתו, דברים מיוחדים ולא מתנגדים–אלה הם הצרכים הלאומיים שלו: תרבותו, שפתו, חירות עמו וכו'. בכל הענינים האלה צריכה להיות אוטונומיה גמורה ושוויון גמור לפועלי כל עם ועם.
(ראו עוד ציטוטים של אבות הציונות על שאלת הערבים בארץ ישראל)
