תכנית הייצוב הכלכלית של 85 מתרחשת בהקשר גלובלי של שינוי יחסים בזירה הבינלאומית ובשינוי של רעיונות ואידאות. למשל הכלכלה הקנסייאנית שוקעת וצומחת תפיסה ניאו ליברלית לא רק בקבלת החלטות אלא גם במדע הכלכלה המספק כלי מדיניות. השינויים הגלובליים, מעבר אנשים סחורות ורעיונות, מעוררים וויכוח גדול על מקום המדינה. יש גישה אחת הטוענת שהעולם הגלובלי מביאים להיחלשות ארגונית מדינתיים ויש אומרים שאנו עדים לסוף תק' המדינות. היחלשות מדינות והיווצרות שחקנים חדשים כמו תאגידים רב לאומיים. יש לתאגידים כח לכפות את רצונם על מדינות. אם המדינות לא יפעלו לטובת אינטרסים של ההון הם שפשוט לא יבואו למדינות והמדינות יישארו מאחור. גלובליזציה זה כח רב עוצמה שיכול לאלץ מדינות לפעול לפי האינטרסים שלו. ביהמ"ש הבינלאומי בהאג מביא מדינות להתחשב בתוצאות בית המשפט הזה. למשל סביב בניית החומה בגדה, ביהמ"ש העליון כיוון את החלטותיו לפי החלטות עתידיות של ביהמ"ש בהאג. אנו עדים לכך שהגלובליזציה מביאה להיחלשות גדולה של ארגונים מדינתיים. גישה זו, מעט מוגזמת. ברור שבכל המדינות הארגונים המדינתיים נחלשים. אך הסתכלות מפוכחת מלגה שחלק גדול מהשינויים הם תוצאה של פעולות של מדינות. גלובליזציה מתווכת על ידי מדינות. במדינות רבות גלובליזציה לא מתרחשת ללא פיקוח. ארגונים מדינתיים מקשרים בין גלובלי ללוקאלי. אין עדיים מע' משפט עולמית- זה עדיין מדינתי. מדינות יכולות לקבוע כמה מהגרים ייכנסו. ברור שמה שקובע את קצת תהליכי הגלובליזציה הן מדינות הלאום. עד שנת 99 פירמות ישראליות לא יכלו להשקיע בחו"ל כי מדינת ישראל אסרה עליהן בהטלת מס גדולה. ברגע שהמדינה מחליטה להוריד מגבלות על המס ומעודדת השקעה בחו"ל אז פירמות ישקיעו בחול- כך המדינה בחרה האם לקדם גלובליזציה כלכלית או לא. יש ארגונים מדינתיים שמרוויחים מגלובליזציה ולכן מעודדים אותה. למשל בנק ישראל, אליטות אקדמיות של הכלכלה מרוויחים ומצדים בגלובליזציה על ידי שינוי מיסוי ורפורמות. גלובליזציה בישראל היא קודם כל תופעה מקומית, שחקנים משתמשים הב כדי לקדם אינטרסים שלהם.
ראו גם: מאפייני תהליך הגלובליזציה
הגלובליזציה של ישראל – מק'וורלד בתל אביב, ג'יהאד בירושלים \ אורי רם
חזרה אל: החברה הישראלית – סיכומים
