בסוציולוגיה תהליך הגלובליזציה הוא שם הניתן לשינויים בתחומים הכלכליים, התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של החברה האנושית המתבטאים בחיבור מעמיק בין מדינות ואזורים שונים בעולם. אין הגדרה אחת לגלובליזציה, אך כל הגדרה שלה מתבססת על היותה "גלובלית", כלומר עולמית. להלן סיכום של מאפייני הגלובליזציה העיקריים:
הגורמים לתהליך הגלובליזציה
במחקר הסוציולוגי ישנן ארבע קבוצות עיקריות של גורמים שתרמו לגלובליזציה: עליית הטכנולוגיה, שינויים פוליטיים, קפיטליזם כלכלי וגורמים תרבותיים. טכנולוגיות תחבורה מהירות כמו אוניות, רכבות ומטוסים קירבו למרחק שעות מקומות שבעבר היו במרחק ימים, שבועות וחודשים זה מזה. טכנולוגיות תקשורת כמו האינטרנט והטלפון ביטלו לחלוטין את המשמעות של המרחק הפיזי הזה. הכלכלה הקפיטליסטית מחפשת תמיד שווקים חדשים וזקוקה תמיד למשאבים, וצמיחתן של חברות מסחריות אל מחוץ לגבולות של מדינות נחשבת לאחד הגורמים לגלובליזציה. (להרחבה ראו גלובליזציה כלכלית).
בתחום הגורמים התרבותיים ניתן לציין על עלייתה של תרבות המונים עולמית בה חולקים אנשים ממדינות שונות. דוגמאות הן ענפי ספורט, אופנה, קולנוע וטלביזיה ועוד. בתחום הפוליטיקה והמשטר קיבלה הגלובליזציה תנופה משמעותית לאחר מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה, עם הקמתם של ארגונים על-מדינתיים כמו האו"ם, האיחוד האירופי, הבנק העולמי, ארגון הסחר העולמי ועוד (להרחבה ראו גלובליזציה תרבותית).
השפעות הגלובליזציה
השוק החופשי העולמי היה אחד מהמפתחות החשובים להתפתחות הכלכלית והטכנולוגית של האנושות וכן ליציבות פוליטית ובטחונים מאז מלחמת העולם השנייה. אחת מהשפעות הגלובליזציה החיובית הייתה האפשרות של מדינות עניות להדביק פערים טכנולוגיים וליהנות מהקידמה של מדינות מתועשות. חליפין בין-תרבותי מקדם סובלנות והכרה בשונה ומזין הפריה הדדית בין תרבויות.
מאידך, הגלובליזציה על היבטיה הכלכליים היא תורמת ישירה למשבר האקלים. במקרים רבים נטען כי היתרונות הכלכליים שלה משרתים רק את השכבות העליונות בכל מקום בזמן שהחלשים נפגעים. בתחום התרבותי נתפסת הגלובליזציה כאיום משמעותי על זהויות לאומיות, לעתים עם תגובת נגד אלימה (למשל עליית הימין הקיצוני באירופה). ישנה טענה כי אחר ממאפייני תהליך הגלובליזציה יהיה בסופו של דבר האחדה תרבותית, אך בפועל עדיין רואים שונות בין-תרבותית משמעותית בעולם מה שהוביל לניסוח רעיון הגלוקליזציה.
