הניסוי כשליטה
אש ערך מחקר לבדיקת השפעת לחץ חברתי על קונפורמיות (הניסוי של אש).
בכדי לבדוק את ההשערה שלחץ חברתי גורם לקונפורמיות אש:
- בחר את המשתנה הבלתי תלוי- לחץ חברתי.
- קבע את המשתנה התלוי- קונפורמיות.
- הגדיר בעצמו את ההגדרות האופרציונליות של המשתנה הבלתי תלוי ושל המשתנה התלוי. כלומר, הוא החליט כיצד יפעיל את הבלתי תלוי וכיצד ימדוד את התלוי.
- הוא קבע את ערכי שני המשתנים:
ללחץ חברתי הוא קבע שני ערכים- העדר לחץ, ולחץ חברתי כבד.
בפועל הוא יצר שני תנאי (מצבי) ניסוי– התנאי הראשון הופעל על קבוצת ניסוי- 7 משתפי פעולה הביעו הערכות שנגדו את שיפוט הנבדק, ובכך הפעילו עליו לחץ חברתי כבד. התנאי השני היה קבוצת ביקורת- לא הופעל כל לחץ על הנבדקים.
למשתנה התלוי (קונפורמיות) היו 12 ערכים, משום שכל נבדק היה יכול לטעות בכל אחת מ-12 ההערכות שהיה צריך לתת.
קיומם של ערכים אחדים במשתנים אפשר לאש לבדוק אם יש קשר בין שני המשתנים. ואכן, הוא מצא שכאשר מפעילים את המשתנה הבלתי תלוי בערך של "לחץ כבד", מתקבלת התנהגות קונפורמית (יותר הערכות שגויות).
כאשר הוא לא מופעל- ההתנהגות פחות קונפורמית. קבוצת הביקורת נועדה לאפשר את גילוי הקשר הזה.
אילו הייתה רק קבוצת ניסוי, אז למשתנה הבלתי תלוי היה רק ערך אחד, והנסיין לא יכול היה לבדוק כיצד ערכי המשתנה התלוי משתנים כתוצאה מהשתנות ערכי המשתנה הבלתי תלוי.
שימו לב: ערכי שני המשתנים נקבעים באופן שרירותי.
- אש בחר את מועד הפעלת המשתנים:
הוא הפעיל את המשתנה הבלתי תלוי (לחץ חברתי) לפני שהנבדק הכריז על הערכותיו. הוא מדד את ההבדל בין שיפוטי נבדקים לאחר שהיו נתונים ללחץ לבין שיפוטי נבדקים שלא היו נתונים קודם לכן לשום לחץ.
בכך הוא קבע את כיוון הסיבתיות- הלחץ מסביר את הקונפורמיות, ולא להפך. עם זאת, ע"מ להוכיח באופן מוחלט שהלחץ הוא הסיבה, עליו להפריך כל הסבר חלופי.
- אש בחר את נבדקיו- גברים תלמידי קולג':
הוא חילק אותם מקרית לקב' הניסוי והביקורת. חלוקה זו מאפשרת לו להניח שהקבוצות זהות בכל, מלבד המשתנה הבלתי תלוי. כנו כן, כל תהליך הניסוי היה זהה, פרט למשתנה הב"ת עצמו.
כך נמנעים הסברים חלופיים, הנובעים מהשוני ההתחלתי בין הקבוצות או משוני בתהליך הניסויי שהועבר עליהן.
לכן, אפשר לומר שאש עמד ב-3 התנאים לאישוש השערה סיבתית:
- בחירת משתנים תלויים ובלתי תלויים עם ערכים אחדים, כדי שאפשר יהיה לבדוק את הקשר ביניהם.
- הפעלת המשתנה הב"ת לפני המשתנה התלוי, כדי לקבוע את כיוון הסיבתיות.
- שיתוף קבוצת ביקורת, הזהה בכל לקבוצת הניסוי מלבד במשתנה הב"ת, כדי להפריך הסברים חלופיים.
כל תהליך הניסוי מתרכז למעשה בשליטה. החוקר קובע את המשתנים, שולט בסדר הזמנים, מחליט מי הנבדקים וכיצד לחלקם לקבוצות, כיצד להפעיל את המשתנה הב"ת וכיצד למדוד את התלוי.
נושאים בהקשר של ניסוי:
חזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית \ שיטות מחקר
