הקצאה רנדומלית לקבוצות, ההופכת כל טעות שיטתית פוטנציאלית לטעות מקרית.
- סביר להניח, שבהקצאה מקרית יתחלקו קצרי הראיה באופן שווה פחות- או- יותר לשתי הקבוצות, וכך יקרה גם לגבי תכונות אחרות של הנבדקים. השונות, שמקורה בהבדל בין נבדקים קצרי רואי לנבדקים רגילים, הופכת לשונות בתוך הקבוצות (שונות מקרית) במקום שונות בין הקבוצות (שונות שיטתית).
פירוש הקצאה מקרית הוא, שלכל הנבדקים הזדמנות שווה להיכלל בכל אחד מתנאי (קב') הניסוי. כך נוצרות 2 קבוצות דומות מבחינת תכונות הנבדקים, ושום משתנה הקשור בנבדקים לא ישפיע על השונות השיטתית.
כלומר, אם היה ניתן ל-2 הקב' אותו טיפול היינו מצפים גם לתוצאות דומות.
- ניתן להתגבר גם על הטעות השיטתית הנובעת מבדיקת 2 הקבוצות במועדים/נסיינים שונים:
- לערוך את הניסוי בו זמנית לשתיהן, אולם אז יידרשו נסיינים שונים לכל קבוצה.
- לתת את המניפולציה בסדר מקרי לכל אחד מנבדקי קב' הניסוי והביקורת.
אש החליט לגבי כל נבדק באופן מקרי, אם הוא בקב' הניסוי או הביקורת, ובו במקום ערך את הניסוי.
אם הניסוי כולו לוקח ימים, סביר שבכל יום יהיו גם נבדקים בתנאי ניסוי וגם נבדקים בתנאי ביקורת.
במקרה זה, לטעות השיטתית יש הסתברות שווה לקרות בכל אחת מהקב'.
חזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית \ שיטות מחקר
