דגימה
מסגרת הדגימה
הרשימה המפורטת של כל השייכים לאוכלוסית האם. ההיקש מתוצאות המדגם לאוכלוסיה תלוי במידה בה המדגם מייצג את מסגרת הדגימה, ובמידה בה המסגרת מייצגת את האוכלוסיה.
גם כשיש רשימה מסודרת שמהווה מסגרת דגימה (רשימת עובדים לדוגמה) יכולות להיות בה בעיות שונות כמו חוסר עדכון של פרטים.
בעיות במסגרת הדגימה ניתן לפתור ע"י שיטות דגימה.
כשיש מסגרת דגימה מפורטת, ניתן להשתמש ב:
- דגימה מקרית פשוטה
- דגימה שיטתית
- דגימת שכבות– המארגנת את האוכלוסיה לקבוצות הומוגניות בתוכן והטרוגניות ביניהן, ודוגמת מעט מכל שכבה.
כאשר אין מסגרת מפורטת, מומלצת-
- דגימת אשכולות: למשל, אין רישום מרכזי של כל מנויי הספריות בארץ, אך ניתן לחלק את האוכלוסיה לספריות (אשכולות) ולדגום רק כמה מהן. למעשה לא דוגמים את האשכול כולו (כפי שלמדנו קודם) אלא דוגמים גם בתוכו.
כלומר, דגימת אשכולות כוללת מספר שלבים שיכולים לחזור מספר פעמים- 1. עורכים רשימת אשכולות, ודוגמים ממנה כמה אשכולות (ספריות) 2. מבצעים דגימה בתוך כל אשכול שנבחר בצורה של דגימה פשוטה/שיטתית/שכבות.
יתרונות: אינה מצריכה מסגרת דגימה מלאה ולכן חסכת זמן וכסף.
חסרון: המדגם פחות מדויק. יש טעויות דגימה בדגימת האשכולות עצמם ובדגימת הפרטים מתוך כל אשכול. סדר גודל של כל טעות תלוי בהחלטה על מספר וגודל האשכול-
- ככל שנחלק את האוכלוסיה ליותר אשכולות, נקטין את מספר הפרטים הנבחרים מכל אשכול. האשכולות ייצגו את האוכלוסיה, אך כל אשכול יהיה מיוצג פחות. חלוקה ליותר אשכולות ופחות נציגים מכל אשכול עדיפה כאשר מדובר באשכולות טבעיים (ערים, רובעים), בהם הפרטים בכל אשכול הם יותר הומוגניים מאשר הפרטים בכלל האוכלוסיה. תושבי רובע מסוים הם יותר הומוגניים מכלל תושבי העיר.
- כאשר האשכולות שונים בגודלם יש סיכון לייצוג לא הולם. אם יש מעט אשכולות גדולים (רובעים צפופים) והרבה אשכולות קטנים (רובעים מרווחים), ייתכן מצב בו לא יידגם אף אשכול גדול ולא יהיה ייצוג לאוכלוסיית המצוקה.
דגימת אשכולות פרופורציונאלית לגודלם מבטיחה שהסיכוי של כל אשכול להידגם יהיה ביחס לגודלו. נניח שרוצים לבחור אחד מבין 2 אשכולות שונים בגודלם. דוגמה- כל אשכול מקבל מספרים לפי מספר הפריטים שבו – אשכול שיש בו 1000 איש, יקבל את המספרים 1-1000, אשכול 2 שבו 500 איש יקבל את המספרים 1500-2000 וכו'. בוחרים מקרית מספר מ- 1-2000 והאשכול שבו נמצא המספר ייבחר.
בארץ הרבה פעמים בסקרים משתמשים בסוגי הישוב כשכבות, בגלל ההנחות הבאות:
1. יש מתאמים בין מאפיינים חברתיים-דמוגרפים לבין עמדות בתחומים שונים.
2. יש מתאם בין סוג הישוב למאפיינים חברתיים-דמוגרפים.
3. חוקה כזו מניבה שכבות הומוגניות במשתנים חברתיים-דמוגרפים, התנהגות ועמדות והבדלים בין השכבות.
נושאים נוספים:
חזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית \ שיטות מחקר
