מבנה השאלון
הקדמה
כוללת:
- הצגת המראיין.
- הצגת הגוף העורך את המחקר.
- הצגת מטרת המחקר וחשיבותו (עד כמה שניתן ללא הטיית תשובות).
- הדגשת התרומה של המרואיין ולא הקורבן שעליו לתת ("האם תוכל לעזור…" לעומת "האם תוכל להקדיש זמן…").
- הבטחת סודיות
- כאשר הסקר בוחן עמדות, יש להדגיש שאין תשובה נכונה או לא נכונה.
- הוראות ברורות למילוי השאלות. מלבד ההוראות למרואיין שמופיעות בהקדמה אם המראיין הוא שממלא את השאלון הרבה פעמים יהיו הוראות גם למראיין שאין להקריאן למרואיין.
הצגת השאלות
יש להציג את השאלות בסדר הגיוני, כך שהמרואיין לא יצטרך לדלג מנושא לנושא.
שאלות באותו נושא– עדיף לקבץ שאלות באותו נושא, אולם יש נסיבות שמחייבות לפזרן, והן:
- אפקט ההילה.
- לעתים שאלה אחת מבליטה את הנושא הנדון ומעוררת את הנבדק לחשוב עליו, וזה משפיע על תשובתו לשאלה הבאה.
- בשאלות ידע– תשובה לשאלה אחת עלולה לרמוז על התשובה לשאלה אחרת.
שאלות מותנות– המיועדות רק לחלק מהנשאלים.
לעתים הדבר ידוע מראש (שאלה שמופנית רק לנשים, למשל) ולעתים הרלוונטיות של השאלה לנבדק מסוים תלויה בתשובתו לשאלה הקודמת.
סדר השאלות- תלוי בדרך עריכת הסקר:
- אם זה שאלון למילוי עצמי- עדיף להתחיל בשאלות מעניינות, ולא בפרטים דמוגרפים משעממים.
- אם זה ראיון- עדיף להתחיל בפרטים הדמוגרפים כדי ליצור אווירה נעימה.
הצגת התשובות
- שאלות סגורות– התשובות מתחת לשאלה, כל תשובה בשורה נפרדת.
- מערכת שאלות שהתשובות זהות בכולן– אפשר להדפיסן בצורת מטריצה כאשר התשובות בראש הטבלה. (כל פעם צריך לסמן את התשובה).
- מראה חיצוני- לשאלון צריך להיות מראה מושך, השאלות צריכות להיות מופרדות, ובצורה ברורה.
חזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית \ שיטות מחקר
