העברת השאלון
הטיות קשר המראיין-מרואיין
במהלך סקר למרואיין יש כמה מניעים:
- לענות בכנות
- להרשים את המראיין.
- צורך להיענות לציפיות המראיין.
- פחד להשיב בכנות, מחשש שהמידע יימסר לגורמים חיצוניים ויזיק למרואיין.
המניע הראשון משרת את התוקף והמהימנות של הסקר, שלושת המניעים האחרונים פוגעים כמובן בתוקף ובמהימנות.
תכונות רבות של המראיין עלולות להפריע למרואיין, כדי להפחית את הנזק האפשרי על המראיין:
- להיות ניטרלי – לא להביע שום דעה, חיובית או שלילית, על תשובות המרואיין. לשם כך, עליו לצמצם למינימום את המגע שלו עם המרואיין.
- ליצור אווירה מתירנית – כדי שהמרואיין ירשה לעצמו להשיב בחופשיות (הניטרליות תורמת לזה).
- להקפיד על אחידות ולהישאר צמוד לשאלון.
- לתת הרגשת חשאיות ולשכנע את המרואיין שהכל סודי וכו'.
מכל הנאמר עולה שבחירת מראיינים טובים חשובה להצלחת המחקר. לכן, יש צורך להדריך את המראיינים. להדרכה כמה שלבים:
1. לתאר למראיינים את הסקר ומטרתו
2. לתת למראיינים הנחיות לגבי מה חשוב בתפקידם מול המרואיין
- לוודא הבנה מלאה של השאלון
- להתעכב על בעיות צפויות (לפעמים יש חוברת המציעה תגובות למצבים מסוימים)
- עריכת ראיון מלא בנוכחות המראיינים
- אימונים וחזרות על עריכת ראיון כולל עריכת ראיון תחת הדרכה של מראיין מנוסה
שיטות להעברת שאלון
- שאלונים למילוי עצמי בבית– המרואיין ממלא את השאלון ושולח אותו חזרה בדואר.
יתרונות:
א. חסכון בכסף.
ב. אין הטיות הנובעות מהקשר בין המראיין למרואיין.
חסרונות:
א. חשש שהמרואיינים לא יבינו חלק מהשאלות.
פתרון: ניסוח השאלות בבירור.
ב. לסדר הצגת השאלות יש משמעות. במילוי בבית, הנבדק עלול לקרוא את כל השאלון לפני שהוא משיב, ובכך משתבש הסדר שהחוקר תכנן.
ג. חוסר הקשר בין המראיין למרואיין עלול להפחית את מידת ההיענות של המרואיין להשיב לשאלון. במיוחד חוששים שלא יענה על שאלות המצריכות חשיבה.
ד. המרואיין לא יודע מי אחראי למחקר ואילו שימושים ייעשו בו.
פתרון: לצרף מכתב המבהיר את מטרת המחקר ומבטיח סודיות.
ה. קצב החזרת השאלונים הוא איטי
ו. שיעור ההיענות נמוך – הדבר פוגע ביציגות המדגם (ולא כ"כ בגודלו), כי המשיבים הם בד"כ קבוצה סלקטיבית שלא מייצגת את כלל האוכלוסיה. הנוטים להשיב הם מהטיפוס של "הנבדק המתנדב" שנדון בו בהמשך. בשאלוני הערכה המשיבים באמצעות דואר הם בד"כ – מרואיינים שבעי רצון במיוחד, ומרואיינים שאינם שבעי רצון כלל.
פתרון: להגדיל מראש את המדגם ולבדוק את מידת הסלקטיביות שלו, אך בשביל זה יש להפר את האנונימיות (כדי לדעת אם אלו שלא השיבו הם קבוצה עם מאפיינים מיוחדים, יש לדעת מי השיב ומי לא).
- ראיון טלפוני – בהנחה שנפתרו בעיות המדגם (שתוארו לעיל) והמדגם מייצג =>
יתרונות:
א. מהירות קבלת התשובות.
ב. צמצום המגע בין המראיין למרואיין.
ג. חיסכון בכסף.
חסרונות:
א. המרואיין לא בטוח לגבי זהות המראיין. המראיין יכול לספר לו בטלפון, אך לא להוכיח במסמכים.
ייתכן, שלכן מרואיינים מתאמצים פחות בראיון טלפוני מאשר בראיון אישי.
ב. ראיון טלפוני אפשרי רק אם הוא קצר.
ג. קשה לקבל בטלפון תגובות לשאלות שהתשובות האפשריות להן נמצאות על סולם בן 5 דרגות ויותר.
- קבוצות הממלאות את השאלון בנוכחות המראיין.
יתרונות:
א. חסכון בזמן וכסף.
ב. צמצום המגע בין המראיין למרואיין.
חסרונות:
א. קושי לזמן את המרואיינים יחד.
ב. אפשרות שהמרואיין לא יבין את השאלה והמראיין לא ישים לב לכך.
ג. השפעת הקבוצה– תגובה של מרואיין אחד בקול רם עלולה להשפיע על האחרים.
ככל שהקבוצה קטנה, פוחתים שני החסרונות הראשונים, אבל מאבדים את יתרון החיסכון בכסף. צריך לכן לחפש גודל אופטימאלי.
- ראיון פנים אל פנים–
יתרונות:
א. המראיין יכול להשיב לשאלות ולהבהיר אי הבנות.
ב. למראיין פיקוח מלא על המתרחש בראיון, כולל סדר השאלות.
ג. אפשר לערוך ראיון ממושך.
ד. אחוז המשיבים הוא הגבוה ביותר בשיטה זו.
ה. אחוז התשובות המתחמקות ("לא יודע" וכו')- קטן.
חסרונות:
א. בזבוז זמן וכסף.
ב. השפעות הקשר בין המראיין למרואיין.
בקרת איכות
ביחס למחקר אנתרופולוגי או ניסוי מעבדה סקר בד"כ מצריך צוות גדול יותר, לכן יש צורך בפיקוח רב. לכן מעבר להדרכת המראיינים יש צורך לבקר את עבודתם (דגימת ראיונות, ראיון חוזר, צפייה וכו'). יש צורך לבקר גם את המדגם– האם הוא זהה בפועל לזה שנבחר, מה אחוז הנפל ומאפייניו וכו' שאלות מותנות– המיועדות רק לחלק מהנשאלים.
לעתים הדבר ידוע מראש (שאלה שמופנית רק לנשים, למשל) ולעתים הרלוונטיות של השאלה לנבדק מסוים תלויה בתשובתו לשאלה הקודמת. גם השאלונים שמגיעים מהסקרים עוברים ביקורת של מהימנות. הבדיקה כוללת בדיקות פשוטות – האם כל התשובות סומנו במקום הנכון, וגם בדיקה מהותית יותר- האם יש שאלה שקבוע מדלגים עליה.
חזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית \ שיטות מחקר
