בגרות בהיסטוריה: דרכי ההתמודדות של הנהגת יהודי גרמניה עם המדיניות האנטי יהודית
דרכי ההתמודדות של יהודי גרמניה 33-39
ההשתלבות הכלכלית האיצה את הטמיעה וההתבוללות של יהודי ויימאר.
הם חשו עצמם מחויבים לרפובליקת ויימאר, וחלקם אף לקחו תפקידים ברייכסטאג.
התמודדות ההנהגה היהודית עם החרם:
הצעד הראשון במדיניות האנטי יהודית שהנהיגו הנאצים היה הטלת החרם על החנויות היהודיות. המנהיגות היהודית ניסתה למנוע את החרם ע"י פנייה ללשכתו של היטלר שלא נענתה, בפנייה הם הזכירו את שייכותם לעם הגרמני וביקשו למנוע את ההפליה.
לאחר החרם לא ניכרה בהלה בקרב רוב היהודים, שכן כמו הגרמנים גם הם לא היו בטוחים אם הנאצים יישארו בכלל בשלטון (עד לבחירות במרס).
בשנים הראשונות של המשטר החלו עסקים פרטיים לבצע השתלטויות כלכליות וניצול של היהודים.
הנציגות הארצית של היהודים בגרמניה
עם עליית הנאצים לשלטון לא היה ליהודי גרמניה ארגון גג שייצג את כל הקהילות היהודיות במדינה, מהר מאוד התברר שיש צורך בהקמת גוף שידע להתמודד עם הבעיות החדשות.
בספטמבר 1933 הוקמה כתגובה ליחס הנאצים "הנציגות הארצית של היהודים בגרמניה" בראשות ליאו בק, שכללה את כל הזרמים והאגודות של היהודים.
הנציגות הארצית לא הצליחה לקבל הכרה מצד הנאצים. הם הבינו שתם עידן האמנסיפציה ושיש לדון על הסדר חדש עם השלטון.
הם תיכננו 4 דרכי פעולה לעתיד: חיזוק הליכוד הפנימי, הידברות עם השלטונות, טיפוח החיים ושמירה על הזכויות האזרחיות.
אוטונומיה יהודית תרבותית:
המשטר הנאצי העניק ליהודים אוטונומיה תרבותית, ההנהגה היהודית הבינה כי זה יחזק את הבסיס של הקיום היהודי ולכן הקימה מפעלי תרבות וחינוך.
הדת- בקרב יהודי גרמניה חלה התעוררות דתית, רבים מהם החלו ללכת לבתי כנסת, לשמוע הרצאות בנושא יהדות ולחגוג את חגי ישראל.
החינוך- ההנהגה הציונית דאגה שכל ילד יהיה במסגרת חינוכית. בבתי הספר הנחילו את התרבות היהודית והכשירו להתמודדות עם ההגירה (במידה ותהיה).
ביחד עם המקצועות היהודיים למדו גם על תרבות גרמניה. החינוך לא הלך לפי זרם מסוים אלא הכליל בתוכו את מכלול הדעות של יהודי גרמניה שנועדו לחזק אותו לקראת המאבק הקשה שצפוי.
תגובת האירגונים השונים:
האגודה המרכזית של אזרחים גרמניים בני דת משה- הארגון הגדול ביותר של יהודי גרמניה. הם האמינו שבסופו של דבר השיתוף בין הגרמנים ליהודים יגבר על הנאציזם.
השקפתם הייתה אנטי ציונית והם ניסו בעיקר לשמור על האמנסיפציה.
הברית הארצית של חיילי החזית היהודים- אירגון זה ייצג את החיילים היהודיים ששירתו במלחמת העולם הראשונה. הם פעלו כדי לא להיכלל ב"חוק להחזרת הפקידות המקצועית". הנציגות שלחה להיטלר רשימת הצעות תעסוקה פטריוטים ליהודים, וכן ספר זיכרון עם שמות החיילים היהודיים שהקריבו את חייהם למען גרמניה.
בהתערבות הנשיא הינדנבורג עוכבה הטלת החוק על נפגעי המלחמה עד למותו.
חיל החלוץ הגרמני- אירגון יהודי קטן שנלחם בליברליזם היהודיים והציוניים על כך שהם קוראים להתבוללות ומדגישים את א"י כמרכז היהודי.
היהדות האורתודוכסית- חמישית מיהודי גרמניה היו אורתודוכסים. הם שלחו עצומה לקנצלר בה הדגישו את נאמנותם וביקשו לקיים מרחב מחייה בתחום המרחב הגרמני.
התאחדות ציוני גרמניה- אירגון זה ראה את הדברים באופי הצלול ביותר. עם עליית המשטר הם הדגישו שעדיף להם להגר. המשטר הנאצי תמך בהם יותר מהשאר.
הם טיפחו פעילות חברתית ענפה בין היהודים: קורסים ללימוד עברית, הכשרות חקלאיות, תנועות נוער ומוסדות השכלה למבוגרים.
מפעל עליית הנוער- אירגון בארץ ישראל ששיקם את בני הנוער מגרמניה וחינך אותם.
ראה סיכומים מורחבים: יהודי גרמניה נוכח המדיניות הנאצית
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / גרמניה 1933 – 1939
