תרבות ארגונית: יחידה 3: תרבות ארגונית ביפן ובארצות הברית
הסיכום להלן הוא חלק מאסופת סיכומי הקורס "תרבות ארגונית", חלק ממאגר הסיכומים בסוציולוגיה או מאגר הסיכומים במנהל עסקים
תרבות ניהולית ביפן ובארצות הברית
w מהותה של "שיטת הניהול היפנית".
w שתי גישות מתחרות:
גישת הייחודיות התרבותית \ ייחוד תרבותי – המדגישה את הזיקה בין התרבות הלאומית של יפן לבין התרבות הארגונית. גישה זו רואה את "הניהול המשפחתי" כהמשך רציף של נורמות מסורתיות, שהתפתחו במסגרת המשפחה.
גישת שוקי העבודה הפנימיים – המדגישה את התנאים ההיסטוריים בהם התפתח הניהול היפני בהשפעת הכיבוש האמריקאי.
שיטת הניהול היפני
w הניהול היפני הפך למודל של עניין, הערצה וחיקוי בראשית שנות ה-80, בעיקר בעקבות הצלחתה הכלכלית של יפן.
w ההצלחה היפנית באה לידי ביטוי בשקט תעשייתי, אינפלציה ואבטלה מהנמוכות בעולם, מוצרים איכותיים ועוד.
w "תרבות ארגונית" סיפקה את המסגרת האנליטית המתאימה כדי לנתח את הניהול היפני ולהסביר את יתרונותיו.
w אמנם "תרבות ארגונית" התקיימה מאז שיש ארגונים, אך רק בשנות ה-80 ישנו פרץ פרסומים של ספרים ומחקרים שהביאו את בשורת התרבות הארגונית באמצעות מודל הניהול היפני.
האם יש גישה אחת נכונה יותר מהשנייה?
w בבואנו לענות על השאלה הזו, יש לזכור את עיקרון ההשלמה. נראה כי אף אחת מהגישות אינה אוחזת בהסבר שלם ובלעדי, אולם לכל אחת מהן יש אחיזה באמת. כל גישה משחזרת את ההיסטוריה של "הניהול היפני" מנקודת מבטה ועל פי סיפור המסגרת שלה.
w אולם, קיימת הסכמה בין החוקרים כי שיטת הניהול היפני הופיעה לראשונה כ"עסקת חבילה" ברורה לעין בתקופה שלאחר מלחמה עולם השנייה (גישת שוקי העבודה הפנימיים), עם זאת, אפשר לשאול: מדוע התבססו דווקא פרקטיקות אלה, שהפכו לעמודי התווך של התרבות הניהולית ביפן? סביר להניח, כי המושג "תרבות" ישמש כתשובה רלוונטית על שאלה זו (גישת הייחודיות התרבותית).
