יסודות מדעי ההתנהגות: עמדות
מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.
עמדה היא נטייה של אנשים להעריך אובייקט תוך ממד של העדפה. העמדות משפיעות על האופן שבו אנו תופסים דברים – על ההתנהגות שלנו.
העמדה מורכבת משלושה ממדים:
- הממד הקוגנטיבי – עמדתנו האישית והסובייקטיבית לגבי האובייקט (מה אנו חושבים / יודעים עליו?).
דוגמא: "עישון מסוכן לבריאות"
- הממד הרגשי (האפקטיבי) – כיצד אנו חשים כלפי האובייקט וכן תגובות פיזיולוגיות.
דוגמא: "עישון מגעיל אותי"
- הממד ההתנהגותי – אופן ההתנהגות שלנו ביחס לאובייקט.
דוגמא: אני לא מתכנן לעשן לעולם"
חשוב לציין, כי ככל שרמת התאימות גבוהה יותר בין המרכיבים השונים, כך העמדה היא חזקה יותר.
גורמים המשפיעים על גיבוש העמדות
1. האובייקט עצמו- העמדה מושפעת מהתכונות של האובייקט עצמו (לדוגמא, עמדה כלפי מכונית מסוימת
קשורה קשר ישיר למפרט הטכני שלי).
2. גורמים חיצוניים (הסיטואציה) – גורמים לא אישיים, כגון מצב-הרוח (לדוגמא, כשקונים מכונית מצב הרוח משפיע / מי שהתלווה איתי לתהליך הרכישה).
3. גורמים פנימיים (האדם – מה שמגבש העמדה יביא אתו) – גורמים אישיים, כגון מוטיבציה, ערכים, ידע
(לדוגמא, מי ששונא את גרמניה / אין לו כסף, לא יקנה מרצדס).
תהליך גיבוש העמדות
1. תהליכים קוגנטיביים מודעים של עיבוד מידע – שמשפיעים על העמדה שלנו. העמדה נוצרת מהתכונות שאנו מאמינים שיש לאובייקט באופן סובייקטיבי לחלוטין. ברוב במקרים העמדה לא נבדקת ואיננה בהכרח נכונה. עד שנבחן אותה נחזיק באותה עמדה.
2. תהליכים לא מודעים – אלו תהליכים המשפיעים עלינו באופן לא מודע ויוצרים עמדות שלפיהן
אנו מתנהגים (לדוגמא: התניה קלאסית בפרסומות).
3. השלכה של עמדה כללית – העמדה הספציפית היא תוצאה של עמדה כללית (לדוגמא, אם יש לי עמדה
כללית, במסגרתה אני לא לוקח סיכונים לעולם, זה יכול להשפיע על עמדות ספציפית, כגון: לא לנסוע
באופנוע או לא כדאי להשקיע בשוק המניות, בשל הסיכון.
תהליכים עליהם משפיעות העמדות
1. א-סלקציה – העמדות משפיעות על הדברים שאליהם אנו שמים לב – כלומר, משפיעות על הסלקציה שלנו. לדוגמא: פמיניסטית תבחין בשעת צפייה בפרסומות, קודם כל בדברים שפוגעים בנשים. לעומת זאת, אדם שאין לא עמדות כאלו, ישים לב לדברים אחרים.
2. פרשנות – כמה אנשים יכולים לראות בדיוק את אותו הדבר, אבל כל אחד יפרש את זה בצורה שונה בגלל העמדות שלו. לדוגמא: אם יוצג סרט על מלחמת לבנון בפני קבוהצ של ישראליי, קבוצה ל פלסטיניים וקבוצה נטראלית, סביר להניח שנקבל שלוש גירסאות שונות לגבי מה טיבו של הסרט (פרו ישראלי, פרו ערבי או מאוזן).
אנחנו מניחים שיש מציאות אובייקטיבית, אך אנשים הם שונים ולכל אחד יש את העמדות שלו, שמסננות את המציאות שלו.
3. ארגון וקטגוריזציה – תהליך הארגון שלנו מושפע מהעמדות שלנו. העמדות מניעות את תהליך הארגון הקשור למה נתפס כשולי ומה נתפס כעיקר – מהו הרקע / התפל ומה הוא העיקר. לכך מתקשר תהליך הקטגוריזציה, המושפע מתהליך הארגון שלנו (לדוגמא: אנטישמי עלול לחלק את האנשים ליהודים
ולא-יהודים, ואילו הומופוב עלול לחלק את העולם להומואים ולא-הומואים).
ראה גם:
