המהפכה הסובייטית והמרקסיזם הסובייטי
הסיכום להלן הינו חלק מסיכום הקורס "אידיאולוגיות מודרניות" מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה
לו הייתי מתערב בסוף המאה ה-19 באיזו מדינה תפרוץ המהפכה, הסבירות הגדולה ביותר הייתה גרמניה, צרפת ואח"כ בריטניה וכו'. הרדיקלים האירופים בזו לרוסיה (שהייתה נכשלת, חקלאית, דתית) ואם כן אין סיכוי שהמהפכה תתרחש שם! מהפכנית רוסית כתבה מכתב למרקס ושאלה אותו מה האפשרות שמהפכה תפרוץ דווקא ברוסיה? מרקס לא רצה לצנן התלהבות, אך הוא ענה שלא יכולה להיות שם מהפכה כי אין פרולטריון! לכן, כל השלבים ההיסטוריים הדרושים כדי להביא לקפיטליזם ולתודעה של הפרולטריון חסרים.
החלוקה ברוסיה הייתה בין האריסטוקרטיה לבין הצמיתים.
ברוסיה היו עוד מהפכות של החשיבה המהפכנית:
1. הכנסייה של רוסיה לא עברה רפורמציה – כפי שקרה במערב, הרפורמציה פגעה במונוליתיות ובשליטה הטוטאלית, היא שחררה כוחות שהלכו לכיוונים פרוגרסיביים אחרים. ברוסיה הייתה כנסייה אחת כל השנים ללא יוצא מן הכלל.
2. ברוסיה לא הייתה מהפכה בורגנית – כמו המהפכה הצרפתית אשר סילקה את עולם ימי הביניים.
3. לא הייתה ברוסיה השכלה – כל תנועה פרוגרסיבית במאה ה-19 הייתה נעוצה בכוחות תנועת ההשכלה, וברוסיה זה לא היה קיים כמעט.
בלי שלושת אלה, ההיסטוריה לא הייתה בשלה. במערב כן היו כל השלבים האלו, והיות שמרקס הסיק היסטורית ששלבים מסוימים חייבים להיות לפני אחרים, ולכן מהפכה לא אפשרית.
הניסיון הראשון האמיתי להביא לשינוי ברוסיה קרה בסוף המאה ה-19: קבוצה בשם narodniki, היום היינו קוראים להם "חסידי העם", ז"א ברוסיה הכוונה להיות חסיד של רוסיה העתיקה, רובם היו אינטלקטואלים ממוסקבה או מלנינגרד. הם ראו את העתיק בנורד = בעם ולכן הם ירדו לעם, לכפרים כדי לדבר איתם על תהליך שחרור וכו'. אבל אותם כפריים שראו את אנשי העיר שדיברו אליהם מלמעלה, הודיעו למשטרה שישנם מהפכנים בקרבנו וזה היה סוף הסיפור.
התקווה שמהפכה ברוסיה תתבסס על הכפריים נגוזה! אחד מן הנודניקים המאוכזבים היה פלחנוב, הוא היה אבי המרקסיזם הרוסי. הוא התאכזב ומצא את כתבי מרקס, הוא חשב שיש כאן פוטנציאל לרוסיה. הוא הקים חוג לימודי כדי לנסות להראות את הרלוונטיות של מרקס לעולם הקפיטליסטי המודרני ולרוסיה בפרט.
15 שנה לאחר מכן ב-1898, פלחנוב וקבוצה של שותפים, הקים את המפלגה הרוסית הסוציאל-דמוקרטית, לימים המפלגה הקומוניסטית. בין אלו שישבו בישיבת היווסדות המפלגה היה בחור צעיר אריסטוקראטי משכיל ששמו ולדימיר איליץ' אוליאנוב הידוע בשם לנין. אפילו שהקבוצה הייתה קטנה ואפילו שהמלשינים והמשטרה הרוסית דלקו אחריהם, המהפכנים האלו עשו מה שכל קבוצה מהפכנית עשתה מאז ומתמיד – התווכחו על שאלות אינטלקטואליות ואידיאולוגיות.
היו שם 2 קבוצות: מנשביקים ובולשביקים (מקור המילה: בולשוי = גדול). הייתה הצבעה אחת בין שתי הקבוצות, שבה ההצבעה של לנין שהיה בעל מיעוט קטן ניצחה בה במקרה (הנושא היה שולי). לנין באקט פרסומי גאוני לקח את אותו מיעוט וקרא לו בולשביק, דהיינו הרוב.
כאמור, המקום הכי פחות סביר ביבשת האירופית-אסייתית שהמהפכה תתרחש היה רוסיה. הסיבה לכך היא שברוסיה לא היו התנאים שמרקס כתב שהם נחוצים למהפכה כמו: קפיטליזם מתקדם, פרולטריון מאורגן, תודעה מהפכנית, בורגנות שולטת. המהפכה התעשייתית אמנם, הגיעה בצורה צנועה לרוסיה, אך שאר הפרמטרים לא התקיימו. ברמה הדתית, רוסיה לא עברה רפורמציה. באירופה עשו צעד מכונן לעתיד, הסיבה לכך שהיא שברה את השליטה המוחלטת של הכנסייה הקתולית ושחררה הלכי רוח אחרים – רפורמיסטיים, פרוטסטנטים וכו'. עד סוף המאה ה-19 אין אזכור למהפכה שבאה מלמטה, כזו שמבטאת עמדה חברתית-מעמדית עמוקה, אלא רק בסוף המאה ה-19 זה קורה.
"הרודניקים" היו אנשים משכילים שניסו לעשות את זה, אך הכפריים ראו אותם כגוף זר ולכן רצו להיפטר מהם. כאשר המהפכה הכפרית נכשלה, היו כאלו שכבר נקשרו עם המערב וזרמים פרוגרסיביים בו: פלחנוב היה אחד מהם, שהקים את המפלגה הרוסית הסוציאל-דמוקרטית, בין המייסדים האחרים היה לנין.
מההתחלה התפתחו ניגודי דעות במפלגה על טהרת האידיאולוגיה:
- המנשביקים – היו הרוב הגדול. הסתכלו לאירופה והמודל שלהם היו המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות שם, לכן הם דגלו במפלגה שתהיה פתוחה עם קבלת החלטות דמוקרטיות למדי והם קיבלו חברים ככל האפשר. לטענתם: זוהי סוג המפלגה שמרקס תמך בה, זה נכון, כי מרקס ראה במפלגה כצינור טבעי בו יתבטא רצון העם.
- הבולשביקים – היו המיעוט (אפילו שהשם שלהם משמעותו גדול). טענו שהפירמה המערבית מתאימה למערב עצמו כי הוא מתקדם, דמוקרטי בערך ויש לו פרולטריון. אך הוא לא מתאים לרוסיה כי היא חסרת פרולטריון מתקדם, ואסור להנהיג שיטה פתוחה כזו שתביא לקריסה. מכאן לנין הציע מודל אחר של מפלגה וזה כבש את העולם השלישי כאשר הקומוניזם הגיע.
נקודות מעניינות: המרקסיזם מעולם לא הצליח במדינה מערבית דמוקרטית, אין מקרה של מהפכה מערבית במדינה ליברלית דמוקרטית שתלך לכיוון המרקסיסטי. כל פעם שמדינה דמוקרטית-ליברלית נפלה במאה ה-20, היא נפלה לימין ולא לשמאל.
