מבוא לסוציולוגיה: המהפכה התעשייתית
ראה: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
לפניהמהפכה התעשייתית, במאה ה 16-17 – אנשים חיים בכפר שלהם נולדים חיים ומתים בו. אנשים דורות אחורה חייו שם, סדר החיים מאוד קבוע, הנורמות קבועות, ואנשים לא לומדים בהרבה דברים חדשים והם לא נתקלים בדברים שהם לא הכירו קודם. כל תמונת החיים יציבה. יריית הפתיחה של המהפכה היא הנול המכני (הסמל של המהפכה התעשייתית). לפני הנול המשפחה היא יחידת הייצור המשמעותית, אין מנהל ועובדים, אם הם מוכרים את זה הם מוכרים לאנשים שהם מכירים או בשוק. הבדים לא נראים אותו דבר (חוסר אחידות), אנשים נשארים בבועה שלהם ופתאום מופיע הנול המכני.
הנול המכני 2 קומות, עובד צמוד לנחל משתמש באנרגיה של מים ומעסיק המוני אנשים. הנול היה מאוד יקר, רק עשירים יכלו לקנות נולים, ואותם אורגים בשיטות הישנות כבר לא היו הבעלים של כלי הייצור. האריגים בנול המכני אחידים ויותר יפים, ואפשר לסמוך על תפוקה קבועה – כלומר נעשה שינוי קיצוני במה שהתנהל במשך דורות, כעת המשפחה הייתה צריכה לצאת ולעבוד, ויש להם מנהלי עבודה, נותנים להם כסף לפי שעה, הם לומדים את העבודה מזרים, אי אפשר כבר לעבוד עם הילדים אז משאירים מישהו שישמור עליהם -ואז נהיים גנים ובתי ספר, וגם הבתי ספר בנויים לפי היררכיה שנוצרת. כלומר, בעקבות המהפכה התעשייתית נוצרים שינויים שנגזר מתוכם צורך שנובע מבלבול בנוגע ל'חברה החדשה' :
- שינוי מוחלט בדפוס היחסים החברתיים
- שינוי באופן הייצור
- שינוי בדפוסי המשפחה
- צורך גובר בהבנה של החברה שעוברת שינוי כה משמעותי
אחרי המהפכה התעשייתית החברה הפכה לדבר חדש לגמרי, והם מתחילים לחפש חוקים. כאן צומח צורך אדיר להבין את החברה החדשה, מנסים לברר כיצד החברה הזו יכולה להמשיך להתקיים. כאן נוצר תמריץ לסוציולוגיה שתיתן מסגרת וסדר כיצד להתנהל ולנהל את החברה.
אוגוסט קונט חשב על הסוציולוגיה כעל סוג של הנדסה חברתית. אם נבין כיצד החברה עובדת ואת החוקיות שלה אנחנו נוכל ליצור חברה טובה יותר, אנחנו נוכל להנדס את החברה (על אף שקיום הסוציולוגיה איננה מתיימרת יותר לומר כיצד ניתן לשפר את החברה).
