רקע טכנולוגי ופוליטי למלחמת העולם הראשונה
מתוך: סיכומי הקורס מבוא לעת החדשה באתר
מלחמת העולם הראשונה היא בהחלט אירוע שנחשב לאירוע הרבה יותר טראומתי מהרבה בחינות בהשוואה למלחמת העולם השנייה כי המלחמה העמידה את האנושות מול הפן ההרסני יותר של המהפכה התעשייתית. המפגש של התעשייה המודרנית עם שדה הקרב המודרני הכניס את המין האנושי להלם טוטאלי. היו אנשים שחזו את זה שמלחמה כזו תהיה שונה מהמלחמות הנפוליאוניות שנחשבו לדבר הכי גרוע שיכל לקרות את אז. במלחמות אלו נהרגו מאות אלפי אנשים רובם משורות הצבא, בניגוד למיליונים כולל אזרחים במלחמת העולם הראשונה. ניתן היה לראות חלק מהדברים על רקע המהפכה האמריקנית (שנים) כי אז כבר נכנסו לפעולה תוצרים של המהפכה התעשייתית. שלוש שנים לאחר המלחמה נערכה ועידה בסנט פטרסבורג ברוסיה – היא באה לדון בדבר מאוד מוזר. באו שועי עולם מאירופה וארה"ב לסנט פטרסבורג ודנו בתחמיש מסוים שהופיע במלחמה והוא כדורי דום-דום. כדורים אלו מתפוצצים בגוף ברגע הפגיעה. מה שעלה בועידה היא הדבר הבא – נכון, צריך להרוג את האויב, אבל אם אנחנו כבר הורגים למה לגרום לו סבל מיותר. לראשונה עלו על הקשר בין טכנולוגיה מודרנית, שדה הקרב המודרני ושאלות מוסריות.
כאן מתחיל כל הנושא שנקרא בק"ן – בקרת נשק. האם יש טעם לאסור תחמישים מסוימים. בשנה 1897 וב-1907 התכנסו חבורת עו"ד בהאג, מה שהיה הבסיס לבית הדין הבינ"ל, וזה היה הניסיון הראשון להתמודד עם המפגש הזה. בסופו של דבר הם ידעו על מה הם מדברים –זה לא הוגן לתקוף אנייה עם צוללת, או לתקוף מטרה אזרחית עם צפלין. אלה סוג הדברים שמשתמשים בהם.
למרות כל איתותי האזהרה העולם גולש למלחמה.
רקע פוליטי – גרמניה:
הקונסטלציה הפוליטית של אירופה בשליש האחרון של המאה ה-19 הולכת ומסתבכת. ננסה לפשט. על מנת להבין את הגורמים העיקריים למלחמת העולם הראשונה צריך להסתכל על שני מעגלים – המעגל הגרמני והמעגל הבלקני. לאחר תבוסת נפוליאון בווטרלו (1815) התכנס קונגרס בוינה ובעקבותיו שרר שקט, עד שנות ה-60 של המאה ה-19, אז מופיע שחקן חדש שמפר את האיזון –גרמניה.
עד 1870 הייתה אוסף של נסיכויות. ביסמרק יוזם את מלחמת פרוסיה צרפת ומשתמש במלחמה כדי לאחד מחדש את גרמניה. עד הופעת גרמניה יש את בריטניה, צרפת, אוסטרו-הונגריה, הקיסרות הרוסית והאימפריה העות'מנית. יש שחקן חדש וקצת מפחדים ממנו כי לא יודעים איך הוא יתנהל. ביסמרק היה אחד הדיפלומטים הכי חכמים בזירה בתקופה זו ובאמירה כי הגרמנים והצרפתים יכולים להרוג אלו את אלו באפריקה כל עוד גרמניה נשארת בשקט בין גבולותיה המזרחי והמערבי –ביסמרק הניח תפיסה חשובה של התפיסה האסטרטגית של גרמניה, שאין גרמניה מסוגלת להילחם בשתי חזיתות – צרפת ורוסיה. מערך הרכבות שאח"כ השתמשו בו להוביל את יהודי אירופה לטבח נולד מהצורך בהובלה צבאית בין החזיתות. כל עוד ביסמרק בעניינים גרמניה מתמקדת במה שקורה ביבשת ואין לה שאיפות אימפריאליסטיות.
אבל רצה הגורל הקייזר וילהלם מסלק את ביסמרק – בן אדם די מטורף עם חבורת יועצי אחיתופל. חבורת היועצים אומרת שגרמניה צריכה להצטרף למירוץ האימפריאליזם, אבל הכל תפוס כבר ע"י בריטניה וצרפת אז גרמניה מנסה להביא את שאיפותיה לידי ביטוי ומרגיזה את הצרפתים והבריטים. הגרמנים נכנסים למירוץ חימוש מטורף נגד הבריטים מה שגורם לבריטים לייצר שתי ספינות על כל ספינה שייצרו הגרמנים (double standart). אבל הבעיה האמיתית היא הבריטים והתורכים. מכיוון שתורכיה נקראה "הגוסס על הבוספורוס" לא היו לה חברים ולכן תורכיה חיפשה בעלי ברית וגרמניה שהייתה גם היא במצב בעייתי חתמה על הסכם. בנו מסילה מברלין לתורכיה – דבר שהכניס את הבריטים להיסטוריה מוחלטת.
הקייזר חולל מספר משברים. משבר מרוקו הראשון – 1905 – הקייזר, במסגרת הפלגה מחליט לעשות ביקור בטנג'יר ויורד לבקר את מלך מרוקו. הצרפתים לא שלטו ישירות עדיין במרוקו אבל זה הוציא את הצרפתים מדעתם. הייתה ברית בין צרפת לבריטניה בשם "ההסכמה הלבבית" שאומרת שכל מדינה באה לעזרת חברתה במקרה של מלחמה. הצרפתים רצו לראות אם הם יכולים לחולל משהו בעקבות ביקור הקייזר – לא קרה כלום, אבל זה עזר להגביר את ההיסטריה. ב-1911 הצרפתים כובשים את המגרב ואת מרוקו, מה שמלחיץ את הגרמנים.
הגרמנים יוזמים עוד משבר (דורשים לספח חלקים מקונגו הצרפתית לקמרון הגרמנית) ומעוניינים לתקוע איזה טריז באפריקה, לא בגלל שיש משהו חשוב אלא כדי להראות נוכחות. לוילהלם יש גם מדיניות מחוץ לאירופה ומדיניות מזרח תיכונית.
רקע פוליטי – הבלקן:
המעגל השני הבעייתי ברקע של מלחמת העולם הראשונה הוא המעגל הבלקני – קן צרעות שנמשך לכל אורך המאה ה-19. השחקנים המרכזיים בסוגייה הבלקנית הם רוסיה הצארית, האימפריה האוסטרו-הונגרית, סרביה העצמאית (1878 קיבלה עצמאות) והאימפריה העות'מנית. מה קורה? סרביה קיבלה עצמאות. הסרבים מאז ומעולם ראו בממלכות של בוסניה והרצגובינה חלק מסרביה והם מנסים לנכס לעצמם את האזור הזה. אוסטרו-הונגריה לא מוכנה לקבל את זה ויש כל הזמן התנגשויות. למרות שהאוסטרים הם מובילים, מתוך מעל 50 מיליון איש רק 6 מיליון הם אוסטרים ולכן הם כל הזמן בפאראנויות שמנסים להפיל אותם.
הרוסים הם בעלי ברית היסטורים של הסרבים עד היום. לכן כל פעם שהאימפריה האוסטרו הונגרית מנסים למחוק את הסרבים הרוסים מזדקפים על הרגליים האחוריות. כל פעם שהתורכים מזהים חולשה באזור הבלקן הם גם מנסים לכרסם שם ולהרוויח משם משהו. גם היום הבולגרים מפחדים פחד מוות מהתורכים.
ב-1908-9 כמעט פרצה שם מלחמה כי הסרבים רצו לנכס את בוסניה והרצגובינה אבל האוסטרים נתנו אולטימאטום ומכיוון שהרוסים לא מיהרו לעזור לסרבים (1905 – ניסיון מהפכה כושל ברוסיה, הצאר מרגיש חלק) העניין נגמר מהר. ב-1912 העניין מתפוצץ בגלל התורכים – ניסו לכבוש את הבלקן. קמה הליגה של עמי הבלקן ולא נתנו לתורכים להיכנס. זה הכל חבית חומר נפץ, וכשהאינטרסים של הבלקנים יחברו עם האינטרסים הגרמנים יווצר הפיצוץ הזה ותחל מלחמת העולם הראשונה.
ראה גם: הרקע לפרוץ מלחמת העולם הראשונה
