אופן הייצור (mode of production) או אפני הייצור הוא מושג מפתח במשנתו של קרל מרקס והחשיבה המרקסיסטית. אופן הייצור הוא מונח כלכלי המתייחס אל הדרך שבה מארגנת החברה את הייצור בה בהתאם לאמצעי הייצור. אופן הייצור הוא מונח גג הכולל בתוכו את אמצעי הייצור (או כוחות הייצור) ואת יחסי הייצור. האופי של יחסי הייצור נוצר בעקבות המבנה החברתי ובעיקר הבעלות על אמצעי הייצור. לפי הניתוח של קרל מרקס, לכל תקופה בהיסטוריה מבנה חברתי מסוים הקובע דרך מסוימת של חלוקת העבודה על סמך יחסים בין המעמדות. על פי מרקס התקיימו חמישה עידנית היסטוריים שהם קומוניזם פרימיטיבי (שותפות שווה בין חברי שבט קדום), חברה עבדים קדומה, פיאודליזם, קפיטליזם וסוציאליזם כאשר בסופו של דבר יעלה העידן של הקומוניזם בו תהיה שותפות מלאה בבעלות על אמצעי הייצור וחלוקת עבודה שווה במסגרת יחסי הייצור.
ניתן לראות דוגמה לשינויים של אופן הייצור במעבר מפיאודליזם שבו המשאבים או אמצעי הייצור היו אדמות אל הקפיטליזם שבו אמצעי הייצור הם מפעלים. שינויים טכנולוגיים גוררים שינויים בצרכים של המערכת הכלכלית-חברתית והיא מובילה גם לשינויים מדיניים ואידיאולוגיים (כמו עליית הדמוקרטיה).
לפי המשנה המרקסיסטית, אופן הייצור ניחן למעשה בכוחות דטרמיניסטיים לגבי החברה (על בסיס התיאוריה של בסיס\מבנה על) והוא קובע את תצורתה המדינית-חברתית-כלכלית ואף את האידיאולוגיה שלה.