חברה ואינטרנט: האינטרנט ואי שוויון חברתי
הסיכום לפניכם הוא חלק מסיכומי הקורס "חברה ואינטרנט" כחלק מאסופת הסיכומים בסוציולוגיה באתר.
מהו אי שיווין?
אי שוויון מורכב מפערים, מוביליות (האפשרות לעבור ממעמד למעמד), היררכיה, ריבוד. נבחין בין סטאטוס שיוכי – משהו שנולדנו לתוכו, לעומת סטאטוס הישגי- משהו שנרכש, שמושג. האינטרנט הוא אמצעי תקשורת, מדיה, דרך להעביר מסרים. הטלגרף היה האמצעי הראשון להעברת מידע, מכשיר שמכניסים לתוכו הודעות בצורה של הקשה ובצד השני יצא פס שדרכו אפשר היה לקרוא את ההודעה. אין חיוב בקשר עין בין מעבירי המידע. הטלגרף היה הראשון שביטל את המרחק הפיזי, וקיצר בעצם את הזמן. מורס- העברת הודעה באמצעות אור במרחק רב אך יש חיוב בקשר עין. ב- 1880 גרהם בל המציא את הטלפון, מה שאפשר להרבה אנשים לדבר אחד עם השני. נשאלה השאלה האם הסיבה שיש לאנשים טלפון גרמה לבדידות. לאחר מיכן הגיע הרדיו ששחרר את התקשורת מקשר שתלוי בחוטים ולכן הייתה חשיבות לכך בים, באוניות. היכולת להגיע לשידור להרבה אנשים הייתה משהו שעורר חשש רב. חששו שהרדיו יתסיס אלימות ומהפיכות כיון שהוא מאפשר להתבטא בבת אחת, ניתן היה פתאום להעביר מסר שכולם שמעו אותו בו זמנית. הרדיו נהייה כלי רב עוצמה. לאחר מכן הופיעה הטלוויזיה והתחיל חשש האם משפחות יפסיקו לצאת מהבית, יפסיקו להיפגש עם אחרים. ניתן להבין מכך שכל טכנולוגיה שנכנסה הציבה פערים חדשים. אם מסתכלים אחורנית ניתן לראות שלגבי כל טכנולוגיה עולות שאלות לגבי ההשפעה שלה ומה שמעניין אותנו הסוציולוגים הוא ההשפעה החברתית, ההשפעה על אינטראקציה חברתית. האינטרנט משלב את כל הדברים האלו ביחד, הוא גם משמש ספרייה, גם אמצעי תקשורת. הוא שונה מהאמצעים הקודמים בשני דברים: אנונימיות- האינטרנט מאפשר אנונימיות, משהו שאין באמצעים קודמים. זוהי תקשורת מטווחת מחשב אשר יכולה להתקיים ללא הבעות פנים, תקשורת נעדרת פנים וגם נעדרת קול. אם אדם לא מעוניין, לא יראו את תווי הפנים שלו. כיום יש מחקר רב שמנסה למיין את המשתמשים באינטרנט לקבוצות למשל קבוצה של אנשים פעילים היכולים להשפיע ולתרום, קבוצה של אנשים פסיביים שרק מתבוננים. כשאנו מסתכלים אחורה על תחילת האינטרנט, נסתכל על אותה קבוצת חוקרים באוניברסיטה שפיתחו את האינטרנט שרצו תקשורת זמינה לכולם, עולם אוטופי של שוויון, שכולם יכולים לדבר עם כולם.
ערכים – אמות מידה לגבי מה נכון ומה לא נכון. נורמות- מתרגמות את הערכים לכללי התנהגות. נסתכל על האינטרנט כארטיפקט. ננסה להבין איך אנו מבנים את הטכנולוגיה הזאת היום וננסה לחשוב למה התכוונו האנשים שפיתחו אותו. פרדיגמה פרשנית- לקיחה של מידע וניסיון לפרש אותו. ממציאי האינטרנט רצו תקשורת פתוחה שכולם רצו להשתמש בה, הפרשנות שלי היא פרשנות של שוויון. זהו משהו פתוח, משהו חופשי. הניסיון לקשר בין המצב העוברי של האינטרנט לבין הערכים והנורמות שהוא מגלם הוא פרשנות. הממציאים רצו שהאינטרנט יהיה משהו פתוח לכולם. כשמדברים על ערכים, מי שמפתח את האמצעים האלו הם בני האדם שמביאים לידי ביטוי את הערכים שלהם לפיתוח. התוצר הסופי מבטא את מערכת הערכים של המייצר. טכנולוגיה מגלמת בתוכה ערכים (ראה: טכנולוגיה, חברה, תרבות). האם הערכים שאיתם האינטרנט נוצר המשיכו? התשובה היא לא, ככל שהשימוש באינטרנט התרחב האינטרנט בעצם אימץ את הערכים של החברה שבתוכה הוא אומץ ולכן בשורה תחתונה ניתן להגיד שהאינטרנט לא רק שהוא לא אמצעי שמגלם בתוכו שיווין, אלא הוא אמצעי שמשעתק- שומר על סדר מסוים. האינטרנט לא מגלם בתוכו את השוויון איתו שהוא יצא לדרך. אי שוויון קורה כתוצאה הרבה מאוד דברים והמשמעויות שלו הן מרחיקות לכת.
ראה גם: חוסר שוויון ברשת האינטרנט
