טלוויזיה:
*מדיום שמשלב רדיו וקולנוע – תמונה נעה קול מילה. מכניסה את התמונות הנעות מהמרחב הציבורי (קולנוע) למרחב הביתי.
התפתחות:
1927/8 – ניסויים ראשונים על-ידי מעבדות AT&T ובל לשידור תמונות וקול.
1935-1941 – שידורי טלוויזיה במרבית מדינות אירופה, שידור המשחקים האולימפיים בברלין.
מחצית שנות ה-40 – מחיר הטלוויזיה יורד והמדיום חודר לביתו של הפרט.
שנות ה-50 – הולדת הטלוויזיה הצבעונית.
שנות ה-80 – מעבר משידורים באוויר לשידורים דרך הכבלים והלוויין.
השיטה האמריקאית – טלוויזיה מסחרית – מתן רישיון ל-3 זכייניות.
השיטה הבריטית – טלוויזיה ציבורית – שידורים ממומנים על-ידי המדינה ועל ידי משלם המיסים.
*תחילתה בשידורים בחדר הקרנה – לקהל נרחב יחסית. שידור אירועי מדיה – ציבוריים ממלכתיים. המחיר למכשיר היה גבוה לכן צפו יחדיו.
*הרבה פעמים השימוש במדיום חדש הוא כמו השימוש בקודמו, לא מנצלים את הפוטנציאל של השדרוג בין האמצעים. היה צריך לעודד את הציבור להבין את יתרונות הטלוויזיה על פני הרדיו על ידי שידור קידום מכירות הטלוויזיה. הערוצים רוצים שהציבור ישתמש במדיום לכן הם יוצרים אצלו צרכים שהמדיום יכול להגשימם, צרכים שיגרמו להגברת הביקוש למדיום (למשל – לגרום לאדם לרצות לצפות לאחר העבודה המעייפת).
*הטלוויזיה אמנם נהגתה ויוצרה בשנות השלושים, אך פיתוחה "הוקפא" והיא נכנסה לשימוש נרחב רק בשנות החמישים.
*בשנות ה 50 הייתה הוזלה של המכשיר ושיפור טכנולוגי, והרחבת תדרי קליטה. בתקופה זו עוצבו הפורמאטים המרכזיים של הטלוויזיה. נוצר מרחב בלתי מוגבל.
*צורת תפעול המדיום הייתה כמו הרדיו. ארה"ב מסחרי (בתוספת כניסת מגיש יחיד לחדשות ומרדף אחרי רייטינג). אירופה כלכלי (בתוספת כניסת מגישים מתחלפים, והשקעה בחינוך הציבור).
* שנות ה 80 90 יש מעבר משידור באוויר (גלים) לשידור כבלים ולווין, שאפשרו יכולת להגעה למקומות יותר מרוחקים בעלות נמוכה יותר. בנוסף בשנים האלה גם השידור הציבורי (אירופה) הופך למסחרי.
*מתרחשת גלובליזציה של הטלוויזיה, יש העברת מידע בין המדינות. בנוסף, השידורים הופכים מפולחים לפי תכנים שונים, מה שיוצר קהילות מדומיינות סביב אותם תכנים. הרחבת מגוון התכנים וריבוי הערוצים בא כתוצאה מתהליכי דמוקרטיזציה ומרצון לפלורליזם מרבי.
*הטלוויזיה מרחיבה את עיניו ואוזניו של האדם – פרוטזה.
*השפעות על משפחה: מקרבת בין בני משפחה, פיזית ומנטאלית, מאפשרת מעבר לפרברים (העולם מגיע אליך הביתה ואתה לא מרגיש מרוחק). המשפחה מקבלת את הערכים על פיהם היא צריכה לחיות מהטלוויזיה. מקבלת מסרים על משפחתיות. גם מיקום הטלוויזיה משפיע על איך תמוקם המשפחה בבית.
*הטלוויזיה מאפשרת גישות למרחב ציבורי עבור כל אחד להשתתף בו – כי היא מקנה ידע על ההתרחשויות.
*הטלוויזיה גורמת לאדם להרגיש קרוב להנהגה – מניפולציה שמשרה תחושת אינטימיות שלאנשים קשה לשים לב שהיא מופעלת עליהם ולהתנגד אליה – תודעה כוזבת.
*הטלוויזיה קובעת סדר יום, מבנה אותו – ע"י רצועות שידור. (אך בעידן הדיגיטאלי ניתן לצרוך תכניות בכל שעה ביום וזה קצת שובר את קביעת סדר היום). מחליפה את מקום ההתכנסות בכנסייה – אגורה ולאחר מכן בבתי הקפה וחדרי הקריאה.
*נוצרו תאגידי טלוויזיה שהעבירו חדשות ותכניות ביניהם – שליטה במדיום = כוח.
*בעיות טלוויזיה: חשיפת יתר עלולה להביא לשחיקה (סימום – אסכולת פרנקפורט). בנוסף, הטלוויזיה גורמת להתפוררות החברה – כל אחד משיג ידע לעצמו, האח הגדול במיוחד העונה הזו.
לגדול עם הטלוויזיה – סיכום קורס
טלוויזיה גלובלית\ ארנון צוקרמן
טלוויזיה, שידור, שטף: דימויי מפתח בתיאוריה של הטלוויזיה/גריפסגרוד
