חברה ואינטרנט: חוסר שוויון ברשת האינטרנט
הסיכום לפניכם הוא חלק מסיכומי הקורס "חברה ואינטרנט" כחלק מאסופת הסיכומים בסוציולוגיה באתר.
בימיו הראשונים, האינטרנט שיקף את ערכיה של קבוצה יחסית מצומצמת של משתמשים, שהיו ברובם מדענים, אשר שמו דגש על שיתוף פעולה וגישה חופשית. אך ככל שהאינטרנט התפתח וצבר פופולאריות, הוא אימץ את ערכיה של חברה רחבה יותר, אשר שמה דגש על תחרות, סטאטוס והירארכיה. בדרך זו, האינטרנט שכפל צורות קיימות של חוסר שוויון, במקום לאתגר את חוסר השוויון. באופן ספציפי, האינטרנט ייצר אמצעים חדשים וחזקים למדיי שבאמצעותם קבוצות חברתיות צוברות או מאבדות את יתרונן התחרותי, בדרך די דומה לזו שבה בתי הספר מקלים על מערכת הריבוד החברתי שלנו. ניתן לראות שאחת מן הצורות הבסיסיות של חוסר השוויון היא היעדר גישה בסיסית לאינטרנט. ללא צורה כלשהי של התחברות לאינטרנט, "מהפיכת" המידע והתקשורת אשר רבים מקשרים לאינטרנט הינה חסרת משמעות. היעדר הגישה הזו הינו מסוכן שכן הוא יכול לייצר צורה חדשה של הרחקה חברתית. כאשר למרבית האוכלוסייה האמריקנית המבוגרת יש סוג כלשהו של גישה לאינטרנט, סוג זה של הרחקה נעשה פחות ופחות בעייתי. אנו טוענים, לפיכך, שעל החוקרים וקובעי המדיניות להיות לא פחות מודאגים (אם לא יותר) מהיעדר השוויון הבולט בקרב אוכלוסיית משתמשי האינטרנט. בקרב מבוגרים אמריקאים בעלי גישה לאינטרנט, ישנם הבדלים משמעותיים בין אלה הנהנים מגישה רציפה ומתמשכת לאינטרנט, לבין בעלי השליטה על כשירויות אינטרנטיות שונות, לבין אלה המשתמשים באינטרנט לשם השגת מידע רלוונטי. כתוצאה מכך, אנשים שיש להם גישה כלשהי למידע בעל ערך, הינם בעלי רמה כלשהי של יכולת לנהל את אותו מידע, ולעשות שימוש כלשהו באותו מידע. ערכו של המידע הזמין דרך האינטרנט היווה סוגיה משמעותית לפחות מאז אמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. בתקופה זו הועלו הסטנדרטים לחיפוש ואיתור מסמכי רשת והוצג לראשונה ה-URL, שמטרתו הייתה לתקנן את מערכת כתובות הרשת. RFC#1290, המכיל כ-20 עמודים, קטלג את הספריות המקוונות, לוחות המודעות והתיקיות, וחיבר בין נושא המידע העיקרי:
"הניסיון להפוך את עושר המידע הזה זמין לאלה אשר ימצאו אותו שימושי טומן בחובו מספר בעיות. ראשית, אנו צריכים לדעת על קיומו… שנית, גם אם אתה יודע על קיומו של מסמך, ייתכן שאינך יודע מהי מידת החשיבות והרלוונטיות שלו… ולבסוף, ברגע שידועים קיומו וחשיבותו, המידע צריך להיות מקוטלג כך שהחוקרים יוכלו למצוא אותו."
אם כך, לגדילה הבלתי צפויה בתוכן האינטרנט הייתה השלכה שלא נצפתה מראש, של עומס יתר במידע. שאלות אודות טכניקות ניווט, רלוונטיות התוכן ומבנה ארגוני, גרמו לכך שהנושאים הללו קיבלו במה מרכזית. ה-Web 2.0 עוצב כך שיוכל להתאים את עצמו לשינויים הללו. האינטליגנציה הקולקטיבית של מאגר משתמשים הולך וגדל לדוגמה, מספקת אמצעים לארגון ולהתמחות בנפח ובחשיבות הנתונים. "תיוג" ("tagging") או קטלוג תוכן האינטרנט על-פי מילות מפתח, הינו דרך אחרת שבאמצעותה משתמשי האינטרנט יכולים לנהל את המידע המקוון. ואכן, ערכן של אפליקציות רבות של Web 2.0 נובע מן האופן שבו הם מסוגלים למקד את תשומת לבו של המשתמש במידע הרלוונטי, כאשר מידת הרלוונטיות נקבעת על-פי תחומי התעניינותו והעדפותיו המוצהרים של המשתמש, העדפותיו והתנהגותו בעבר, ותחומי העניין, ההעדפות וההתנהגות של אנשים הדומים לו. אך בשאיפתו לפתור את דילמת עיבוד המידע, Web 2.0 יצר בעיות חדשות. למרות ש-Web 2.0 הפך להיות מקום אחסון של אינטליגנציה קולקטיבית, פלטפורמה להחלפת מידע וכלי ליחסי גומלין אינטראקטיביים, יש לו גם את הפוטנציאל להרחיק מקרבו את מי שאין לו גישה רצופה לאינטרנט, או שאין לו הבנה מסוימת באינטרנט, או שאין לו עניין בסוגי המידע המועלים לאינטרנט. ניתן להדגים נקודה זו על ידי דוגמאות מהאינטרנט. אם תקישו ב-Google "להחליף את הפנס הקדמי ב-Volvo XC70", תגיעו להדגמת וידאו כיצד לעשות זאת, צעד אחר צעד. אך המידע הנ"ל רלוונטי רק אם חיבור האינטרנט שלך הינו רציף ומהירות האינטרנט מספקת על מנת לצפות בו. אם אתה מעוניין למצוא הערכה על בית הספר של ילדך, ייתכן שתגיע לאתר www.greatschools.net ("בתי ספר נהדרים"), שבו מתקיימות דיונים של הורים אודות נושאים הקשורים לבית-הספר וחוות דעתם של הורים על בתי ספר. אך אם ילדך לומד בבית ספר שבו למרבית התלמידים אין בבית גישה לאינטרנט, לא סביר שתמצא את הוריהם של אותם תלמידים דנים באופן פעיל ביתרונות ובחסרונות של בית הספר על גבי הרשת. אם אתה זקוק למידע רפואי, אתה יכול לפנות לאתר WebMD (www.webmd.com, "רופא-באינטרנט"), המכיל בתוכו מאמרים אודות נושאים רפואיים ולוחות דיון שבהם משתתפים מטופלים ומטפלים. אך הנושאים שקרוב לוודאי שיקבלו את מרבית ה"תנועה" הם אלה אשר מעניינים את משתמשי המעמד הבינוני אשר גולשים לעיתים תכופות באינטרנט, ולא נושא כגון "הרעלת עופרת", אשר עשוי יותר להעסיק את בני המעמד הנמוך. בסופו של דבר, Web 2.0 עובד בצורה הטובה ביותר עבור אנשים הנחשבים למשכילים ובמצב כלכלי סביר למדיי. כך שבנוסף להגבלת הגישה למידע רק לאלה שיש להם גישה לאינטרנט, ה-Web 2.0 מגביל את הגישה למידע הרלוונטי רק לאנשים שהינם הדומים ביותר למשתמש האינטרנט הטיפוסי. כאשר תקרא אודות כמה מנקודות המבט הסוציולוגיות על האינטרנט ואת המידע האמפירי הקיים על השימוש באינטרנט, חשוֹב על סוג המידע הַזמין ברשת, כיצד המשתמשים מגיעים בד"כ למידע זה, ואלו כישורים הם צריכים על מנת לגשת אל החומר ולבחון אותו. כך, תוכל להבין בצורה טובה יותר את חוסר השוויון בגישה למידע, עיבוד המידע ומידת הרלוונטיות של המידע.
