מבחינה היסטורית המפלגה הנאצית בשמה המלא N.S.D.A.P או בשמה מפלגת הנאצים, בסוף מלחמת העולם הראשונה כוחה היה מזערי. עם זאת ב-1933 הצליח הילטר לעלות לשלטון ולהוביל את העולם כולו למלחמה.
השאלה הנשאלת היא מהם הגורמים שהביאו את עליית הנאצים לשלטון:
1.קשיי רפובליקת ויימאר- בסוף מלחמת העולם הראשונה נוצרה בגרמנייה דמוקרטיה, שמבחינתם של הגרמנים היא הייתה מאוסה.
הדמוקרטיה מבחינתם של הגרמנים נולדה כתכתיב של נשיא ארה"ב שלחץ על נציגי גרמנייה בוועידת ורסאי לאמץ משטר דמוקרטי כדי לזכות בתנאי שלום טובים יותר.
רפובליקה זו מעולם לא הייתה לה תוחלת משום שהגרמנים היו נעדרי תרבות פוליטית דמוקרטית.
השיטה הייתה פרלמנטרית כאשר הגרמנים בוחרים לרייכסטאג בשיטת בחירות יחסית, מה שיוצר קשת רחבה של מפלגות- מהמפלגה הנאצית בימין הקיצוני ועד המפלגה הקומוניסטית בשמאל.
קשת רחבה של מפלגות שמתקשות בהקמת קואליציה יציבה.
ממשלה קמה, ממשלה נופלת והבעיות הכלכליות לא תורמות ליציבות הרפובליקה.
בשלב מסוים הגרמנים מקבלים דחייה מהרפובליקה הזו.
הרפובליקה מזוהה עם היהודים ובין השנים 1925-1929 כאשר גרמניה נהנית משנים של יציבות כלכלית, הגרמנים לומדים לחיות עם הרפובליקה אבל לא לאהוב אותה.
ב-1929 כאשר פורץ המשבר הכלכלי הגדול מתחדשות כל התופעות הפוליטיות מה שמביא לקיצה של הרפובליקה.
2.חרפת ורסאי- ב-1919 חותמים הגרמנים תחת תכתיב צרפתי על מה שנקרא "חוזה ורסאי"- חוזה המשפיל את האומה הגרמנית בשלושה היבטים עיקריים:
* ההיבט הכלכלי– מבחינה כלכלית גרמניה נאלצת לשלם פיצוי, כלומר, עצם העובדה שבמבוא לחוזה ורסאי היא לוקחת על עצמה את האחריות שהיא זו שגרמה למלחמת העולם הראשונה, ולכן עלייה לשאת בתוצאות והיא חייבת לפצות את האומות שניזוקו מהמלחמה.
כמו כן, נלקחו מגרמניה שטחים בעלי חשיבות כלכלית כמו: חבל הסאר וחבל הרואר.
למרות שב-1925 חלק מהסעיפים הכלכליים לא היו רלוואנטיים, בכל זאת מבחינתם של הגרמנים מדובר בחרפה.
*ההיבט הטריטוריאלי– מבחינה זו נלקחים מהגרמנים שטחים, חלקם בעלי חשיבות כלכלית וחלקם בעלי חשיבות אסטרטגית- אלזס לורן לצרפתים, סודטים-דאנדיג, פולנים.
*ההיבט הצבאי- גרמניה נאלצה לפרק את הצי שלה, את המטכ"ל ונאסר עלייה לבנות טנקים ואווירייה. היה מותר לה להחזיק צבא של 100,000 חיילים ומתוכם 4000 קצינים.
חוזה ורסאי נתן להיטלר בסיס תעמולתי חזק לעלייה לשלטון משום שהוא יצר אצל הגרמנים דיסוננס קוגניטיבי (לעם יש עמדות אך הן לא מתיישבות ולפרט יש את המוטיבציה לשמור על איזון בין עמדות, אמונות או תפיסות וכך הוא מרגיש טוב יותר). היטלר בתעמולת הבחירות שלו הבטיח לאומה הגרמנית את מחיקת חרפת ורסאי (למחוק את הבושה של ורסאי) למרות שחלק גדול מהסעיפים הללו כבר לא היה רלוואנטי בשנות ה-20 , בכל זאת לחוזה ורסאי יש תפקיד חשוב מאוד בתפיסת השלטון משום שהאומה הגרמנית הולכת אחרי הסיסמא הזאת ולאחר עלייתו לשלטון היטלר לא רק נאה-דורש אלא גם נאה-מקיים.
3.המשברים הכלכליים- המשברים הכלכליים ברפובליקת ויימאר באו בשני גלים עיקריים:
* הגל הראשון- ראשית שנות ה-20, הנובע בעיקר מתוצאות המלחמה וחרפת ורסאי.
* הגל השני- נובע מהמשבר הכלכלי הגדול.
בשנות ה-20 גרמניה חויבה לשלם פיצויים ונלקחו ממנה שטחים בעלי חשיבות כלכלית רבה וניתן למצוא מתאם ברור בין רמת האבטלה (כמות) לבין כוחה של המפלגה הנאצית.
מכיוון שגרמניה מיצתה את יכולות תשלום הפיצויים שלה ובשלב מסוים היא הפסיקה לשלם. האווירה הייתה של ערב מלחמה.
ארה"ב נכנסה לתמונה, הכריזה על שמיטת חובות, המצב הכלכלי התייצב וממילא כוחה של המפלגה הנאצית נשאר יציב.
ב-24/10/1929 פורץ בארה"ב המשבר הכלכלי הגדול שמהר מאוד גולש לגרמניה.
החל מסוף שנת 1929 ניתן למצוא מתאם בין התחזקות רמת האבטלה ברפובליקת ויימאר לבית התחזקות המפלגה הנאצית, וממפלגה שולית שמעולם לא גרפה יותר מ-3% פתאום היא קופצת ל-18% והופכת לסיעה עם 107 נציגים ברייכסטאג הגרמני.
הבעיה הייתה שיתר המפלגות ברייכסטאג הגרמני לא ידעו לשלב כוחות ולבלום את כוחה של המפלגה הנאצית וכך נאלצו הגרמני בין השנים 1930-1933 ללכת לחמש מערכות בחירות: 2 לנשיאות ו-3 לרייכסטאג הגרמני, כשגם בתקופת השיא לא מצלחה המפלגה הנאצית לעבור את 230 הנציגים ברייכסטאג.
בהיעדר קואליציות יציבות נאלץ נשיא הרפובליקה- מרשאל הינדרבורג, להטיל בינואר 1933 את מלאכת הרכבת הממשלה על היטלר למרות שתמיד הוא טען שמעולם הוא לא יטיל את המשימה הזו על המוקיון שנקרא היטלר.
4.גורם פסיכולוגי- לשיטתו של הפסיכולוג אריך פרום, בספרו "מנוס מחופש", הוא טען שהנאצים הוא תופעה של 2 סיבות עיקריות:
– היכולת של היטלר הבטיח הכל מהכל מה גם שכל הממשלות ברפובליקת ויימאר היו חסרות אונים כי ממילא הגרמנים דוחים את הדמוקרטיה ומעדיפים את הדיקטטורה (מנהיגות חזקה).
– נקודה זו מדברת על אטומיזציה של הפרט, לשיטתו של פרום, במעבר החברה החקלאית לחברה התעשייתית נשברו כל המסגרות השונות: הכנסייה, המדינה, החברה ולבסוף המשפחה.
הפרט נשאר אטומי (בודד) והנאציזם בנקודה זו מספק פסיכולוגית תחושת שייכות שמגובה בכל הטקסים שהמפלגה עושה, מעי דת חלופית (הנאציזם אתאיסטי) שממלא את המקום של כל המסגרות הישנות.
5.טרור ותככים- צריך לזכור שהמפלגה הנאצית השתמשה לאורך כל הדרך בטרור.
אנשי ה-S.Sוה-S.A הפעילו טרור חזק כנגד יריבים פוליטיים, טרור שכלל פגיעה ביריבים פוליטיים, שריפת מועדונים והפחדות יריבים, מה שיצר רתיעה בקרב הגרמנים וכך היטלר יכל להפעיל תככים על המרשאל הינדרבורג ובתקופת השיא, לאחר פיזורים חוזרים ונשנים של הרייכסטאג הגרמני גם אז לא מצליחה המפלגה הנאצית להוציא יותר מ-230 נציגים. המרשאל הינדרבורג יוצא מנקודת הנחה שקואליציה של הנציגים יחד עם הימין המתון תמתן את היטלר.
ראה גם: המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / גרמניה 1933 – 1939
