סיכום: מסגרות חברתיות ובטחוניות שהוקמו בארץ עד מלחמת העולם הראשונה וחשיבותן

מסגרות שהוקמו בארץ עד מלחמת העולם הראשונה וחשיבותן:

מסגרות חברתיות:

עולי העלייה השנייה היו אלו שהקימו את המפלגות הראשונות: "פועלי ציון" (1905) ו"הפועל הצעיר" (1908).

*פועלי ציון- מפלגה זו הוקמה ב-1905 ע"י בן-צבי, בן-גוריון ועוד אחרים. המפלגה תמכה במלחמת מעמדות גם בארץ ישראל על מנת להגיע לחברה שוויונית. בהמשך תנועה זו התמתנה.

*הפועל הצעיר- מפלגה זו הוקמה ב-1908 ע"י א.ד. גורדון. הוא האמין כי עבודת הכפיים היא הבסיס לבנייה והקמה של בית יהודי בארץ ישראל. הוא האמין בחברה שוויונית גם כן אך האמין כי הדרך להשיג אותה היא לא דרך מלחמת מעמדות אלא דרך שכנוע.

-חשיבותן של מפלגות אלו:

1. מפלגות אלו היו על בסיס חברתי-כלכלי. היהודים שעלו לארץ סבלו מתנאי מחייה קשים. חלקם התייאשו וירדו מהארץ. המפלגות ניסו לסייע:

א. במציאות דיור.

ב. במציאת עבודה.

ג. בבריאות ע"י הקמת מוסדות בריאות.

ד. במזון ע"י הקמת מטבחים ציבוריים.

ה. בהלוואות.

ו. בחינוך ותרבות ע"י הקמת ספריות ולימוד עברית.

2. סיוע נפשי- הרבה מהפועלים עלו לארץ לבדם, ללא משפחה וללא כסף. חלקם היו זקוקים לסיוע נפשי אותן סיפקו המפלגות.

3. המפלגות היו בסיס פוליטי לפועלים שהשתלטו על המוסדות היהודים בארץ לאחר מלחמת העולם הראשונה.

מסגרות בטחוניות

עד ראשית המאה ה-20, המושבות היו תחת שמירה של ערבים, צ'רקסים ובדואים. שמירתם לא הייתה יעילה משום שלעיתים היו משתפים פעולה עם הגנבים וגורמים לנשק למושבות. הפועלים לחצו על המושבות להעסיק כח עבודה עברי. למטרה זו הוקמו 2 ארגונים:

1. ארגון בר-גיורא (1907)- שבעה מחברי "פועלי ציון" היו ממקימי הארגון (בן-צבי, חנקין ואחרים). זהו היה ארגון שמירה חשאי, שעקף את הגבלות המשטר העותומאני להתארגנות יהודית. בראש הארגון עמד ישראל שוחט וחבריו היו צריכים לציית לו. חברי הארגון למדו ערבית, התלבשו כערבים ורכבו על סוסים. הם החלו את פעילותם בחווה סגרה ועקב הצלחתם פעילותם הורחבה למושבות באזור. הם התנו את שירותי השמירה בהעסקת עובדים עברים ובכך שילבו בין רעיון כיבוש השמירה לכיבוש העבודה.

2. ארגון השומר (1909)- ארגון השומר הוא הרחבה של ארגון בר-גיורא. לעומת ארגון בר-גיורא, ארגון זה היה גלוי ופעם בפריסה רחבה יותר. הארגון פעל עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 ופורק ב-1920, וחבריו הצטרפו לארגון מורחב יותר- ארגון "ההגנה".

-מטרות ארגון השומר:

1. להפסיק את התלות בשמירה הערבית שהייתה לא יעילה משום שהם לעיתים עזרו לגנבים וגרמו לנזק רב.

2. לשלב בין המאבק לכיבוש העבודה לבין המאבק לכיבוש השמירה- הארגון הציב כתנאי לשירותיו את העסקת היהודים. דבר זה הגשים את רעיון השילוב בין המאבקים.

-דרכי פעילותו לקידום מטרתו:

1. חברי הארגון חויבו לתת מעצמם לפחות שנה של פעילות חקלאית ובכך שילבו בין כיבוש השמירה לכיבוש העבודה.

2. חויבו להכיר את מנהגי הערבים, לדבר ערבית, להתלבש כמותם, לרכוב על סוסים ולכבדם.

-חשיבות הארגון:

1. היווה את הבסיס לארגון "ההגנה" שהיווה את הבסיס לצה"ל.

2. שילוב רעיונות העבודה והשמירה העברית לפי האידיאולוגיה הציונית שלפיו עבודת האדמה ושמירה על האדמה באים ביחד.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים / דפוסי הפעילות של התנועה הציונית

עוד דברים מעניינים:

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את מה שאדם אחר מרגיש, שונה