הסיכום להלן אודות פרשת אברהם ושרה במצרים הוא חלק מתחום המקרא במאגר משאבי היהדות באתר טקסטולוגיה.
בראשית יב,10
מילה מנחה – במקרא מקיימת 2 תנאים :
1. חוזרת מספר פעמים בקטע נתון
2. מכוונת את הקורא לתוכן של הקטע.
המילים שחוזרות בבראשית פרק י"ב הן : מצרים , אשתו/אישה.
מהלך הסיפור בבראשית פרק י"ב בנוי במבנה של שקט-סיבוך-שקט:
שרה היא אשתו של אברהם – שקט בסיפור
קטע ההסתבכות : בעיה :שרה היא יפה, פתרון "אמרי אחותי את" , בעיה : נלקחת לפרעה. , ה' מתערב והיא משתחררת , עד כאן ההסתבכות.
"וישלחו אותו ואת אשתו" – שקט בסיפור
שרה מכונה בכינויים – 'אשתו, אשה יפת תואר'.
"לך לך אל ארצך"- המקרא לא מתעסק ברגשות, המקרא מספר עובדות : אברהם קיבל ציווי – אברהם הולך. ה' נתן ציווי ומבטיח שיהיה טוב.
"ויהי רעב בארץ" – ההבטחה של ה' לא מתקיימת , נסתרת ע"י המציאות , כאן ה' – לא מתגלה (צ'ק ללא כיסוי כביכול…)
למה ה' בוחר דווקא את הארץ הזו ? -כי זו הארץ היחידה בעולם הקדום (הסהר הפורה) שתלויה בגשם=תלויה בה'. ארץ שמחייבת את תושביה נון-סטופ לבחון את עצמם.
"ויהי רעב בארץ" – אברהם מגיע מארץ עשירה לארץ בצורת והוא עצמו – רועה צאן שזה מקצוע בו הוא תלוי מאוד בגשם, והיות וה' לא מתגלה אליו אברהם יורד למצרים.
ש: האם אברהם עשה מעשה נכון בכך שירד למצרים ?
ת: היות והמקרא לא כותב רגשות , יש המון שאלות בלתי פתורות ודברים כאלו יש ללמוד מן הרמזים הדקים בטקסט.
רמז: נכתב שאברהם הלך ל"גור" מלשון 'גר' כלומר אברהם לא בא להשתקע.
רמז: "ויהי רעב בארץ" ,ניתן להבין את אברהם, היה רעב כבד.
ש: האם אברהם צריך להאמין בחוזקה ולהישאר בארץ למרות הקשיים ?
ת: מרבית הפרשנים אומרים – אדם נמצא במצוקה , חובתו הראשונה לעזור לעצמו , אסור לסמוך על הנס.
בעניין זה –יוצא מן הכלל הרמב"ן : אברהם חטא חטא גדול!!
ש: מדוע נגזר על אבותינו לרדת למצרים ? במה חטאו ?
לפי הרמב"ן : זה בגלל החטא של אברהם.
(בראשית יב,א) "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את"
כלומר – יופייה של שרה כרגע מהוה בעיה. "נא" לצורך ריכוך, הוא הולך לבקש ממנה בקשה לא קלה.
ש: אם הוא היה מודע מראש לסכנה , אז למה הכניס אותם לסכנה ?
ת: כנראה שעמד על הסכנה רק כשהגיעו למצרים.
(בראשית יב,יב) "והיה כי יראו המצרים ואמרו – אשתו זאת, והרגו אותי ואותך יחיו". תמונת מצב במצרים – בלי שום חשבון, רואים אישה יפה, לוקחים אותה והורגים את בעלה.
כאן מתברר הפסוק מאיסורי העריות – "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו" – כלומר המצרים היו פרוצים בעריות.
יש לשים לב, "ואותך יחיו" אברהם לא פוחד מכך שיחיו אותה, אלא מכך שיקרה משהו אחרי שישאירו אותה בחיים.
(בראשית יב, י"ד) "ויראו אותה ה מ צ ר י ם , כי אשה יפה היא מאוד"
(בראשית י"ב, ט"ו) ויהי כבא אברהם מצרימה ויראו אותה (1) שרי פרעה, (2) ויהללו אותה אל פרעה, (3) ויביאו אותה אל פרעה". כלומר שרה עברה כמה גלגולים, בהתחלה ראו אותה העם אך לא געו בה, כנ"ל השרים, והשרים הללו אותה לפני פרעה.
מכך רואים שהמצרים אומנם ח מ ד נ י ם אך הם מתאפקים כיון ש-'אישה יפה ראויה למלך'. מצרים נקראת בתנ"ך בית עבדים, כי הייתה שם היררכיה מאוד מסודרת והעבד מאוד מכבד את השלטון מעליו.
החוקר ספיזר – בדק תעודות נישואין מהמזרח הקדום של עם בשם "חורים" באזור החידקל, במדינה בשם "נוז", הוא מוצא שיש מקרים שאדם נושא אישה וחותם עימה על 2 הסכמים, 1.היא אשתו 2.היא אחותו.
מה יוצא מכך ? במעמד בכיר כשדואגים מאוד לאישה, יוצרים חוזה 'אחות' כזה, ואז הבעל ידאג לה "מעבר לרגיל" , כיון שהוא ידאג לה גם בתור אשתו וגם בתור אחותו. לפי ספיזר, אברהם ושרה לא שקרו, היות והם היו נשואים גם עם הסכם 'אחות'.
החוקר איכלר – התברר שאין שום בסיס לטענתו של ספיזר, היות ודווקא משפחות עניות היו מוכרות את ביתן תמורת כסף, והקונה לוקח אותה אליו בתור 'אחות' והוא יחתן אותה ויקבל את הנדוניה שלה (כביכול השקעה של אותה ימים). כלומר – הוא משלם כעת להורים והוא ירוויח בעוד כמה שנים כאשר הוא יחתן אותה.
(בראשית י"ב, ט"ז) "ולאברהם היטיב בעבורה, ויהי לו צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות ואתונות וגמלים" .
בעיה : בפסוק י"ג אומר אברהם "אמרי נא אחותי את למען יטב ל י בעבורך" האם אברהם רצה לקבל כסף במקום שרה ? בנוסף בפסוק ט"ז חוזר הביטוי "ולאברהם היטיב בעבורה" כלומר אותו מטבע לשון מחזק את הבעיה ???
אברבנאל : "והלא פחות שבפחותים ממית עצמו על כבוד אשתו" – כלומר הבנאדם הכי שפל היה ממית עצמו בשביל אשתו , אם כן למה אברהם הכניס אותה לסכנה בכלל?
תשובה : אם אברהם יאמר שהיא אשתו – יהרגו אותו.
אם אברהם יאמר שהיא אחותו –
א. לא יהרגו אותו.
ב. המשא ומתן על נישואין – "עם אחיה" (=אברהם כביכול)
ג. המשא ומתן לוקח זמן ואפשר יהיה לשנות דברים.
מה עוד שישנם הוכחות שאברהם לא רדף בצע :
– בבראשית י"א עם אלימלך, – "מ… ועד שרוך נעל"
– במערת עפרון החיתי – אברהם מתעקש לשלם על המערה.
כלומר לא סביר שפתאום אברהם נהיה רודף בצע וחיפש רווח.
הבעיה שנוצרה הייתה שלא היה כלל משא ומתן, פשוט חטפו אותה ונתנו לו תשלום.
יש לשים לב שכאשר כתוב "ויתן לו צאן ובקר" לא נאמר מי נתן ?
(בראשית י"ב, י"ז) "וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים אותו ואת ביתו" (פרעה – נגעים גדולים, ביתו – סתם נגעים)
יש לשים לב שחייו של אברהם היו קשים מאוד :
– ה' אומר לו לך לארצך — אברהם מגיע לארץ — הרעב "לוקח" לו את הארץ — יורד למצרים בגלל רעב — אין ארץ ואין אישה — אין סיכוי לילד.
ובכל הזמן הזה ה' לא מתגלה ולא עוזר. אבל מאחורי הקלעים הוא כן מסייע – "וינגע ה' …".
"וינגע ה' על דבר שרי" כל פעם שפרעה ניסה להתקרב לשרי , היא צעקה ופרעה קיבל נגעים ואז פרעה הבין שהיא אישה נשואה. ואז פרעה קורא לאברהם ושואל 'למה אמרת אחותי היא ?'
פרעה קורא לאברהם ומדבר א ל י ו , לא איתו, "ויקרא פרעה…וידבר אליו" וגם – פרעה במרכז "מה זאת עשית ל י (אתה) אמרת אחותי היא …"
ש: למה פרעה מגרש את אברהם ?
ת: היות וזה עלבון לפרעה שאישה שהייתה איתו בארמון תהיה עם משיהו אחר, הוא בנוסף נותן לו אנשים שילוו אותו עד לגבול , כדי להיות בטוח (-:
הרמב"ן קבע כלל : "מעשה אבות – סימן לבנים" , כלומר ישנם אלמנטים חוזרים בסיפורים מאב לבן.
בפרק זה יש דברים שחוזרים אצל הבנים:
- יעקב – ירד למצרים בגלל רעב, אותו מטבע לשון "כי כבד הרעב"
- גם שם פרעה מגרש אותם ממצרים
- גם שם ה' מכה את המצרים
- גם שם יוצאים ברכוש גדול,
- גם שם "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון" – את הבן להרוג, הבת להחיות.
- אברהם ירד ל"גור" =באופן זמני במצרים גם בני יעקב ל"גור"=אופן זמני.
הסיפור הזה של ירידת אברהם למצריים, חוזר עוד פעמיים בבראשית.
נערוך השואה בין 3 האזכורים :
פרק | בראשית י"ב | בראשית כ' | בראשית כ"ו |
האישה נלקחת ע"י המלך | כן | כן | |
אחותי | "אמרי אחותי את" | "אמרי אחותי את" | "אמרי אחותי את" |
התערבות של ה' | נגעים על פרעה | מזהיר את אבימלך – "הנך מת על האישה…", ה' עצר את כל הלידות במשפחת אבימלך | |
האבות יוצאים ברכוש | כן | מחזיר את שרה ונותן רכוש | |
התנהגות המלך | פרעה גרש את אברהם | אבימלך יותר חיובי מאברהם . ה' אומר לו – "ידעתי כי בתום לבבך". |
אבימלך מאפשר לאברהם להישאר בארץ.כל הנוגע באיש הזה ובאשתו מות יומת