Bourdieu Pierre- "The Forms of Capital"
על פי פייר בורדייה העולם החברתי הוא הצטברות של היסטוריה ואין להפחית אותו לסדרה של אירועים אקראיים. צריך להציג מחדש בפניו את רעיון ההון, את הצטברותו ואת השפעותיו. הון הוא עבודה (labor) שהצטברה, הוא גורם למשחק הכלכלי להיות משהו אחר, מלבד משחק מיתי של מקריות.
לוקח להון זמן להצטבר ויש לו פוטנציאל לשעתק את עצמו, כך שלא הכל יהיה אפשרי במידה שווה. מבנה החלוקה של סוגיו השונים של ההון ברגע נתון מייצג את מערכת האילוצים שאחראית לתפקודו ובכך קובעת את סיכויי ההצלחה של אדם.
בלתי אפשרי להסביר את המבנה החברתי ואת תפקודו מבלי להתייחס לכל סוגי ההון הקיימים בחברה (במקום רק לזה הכלכלי, כמקובל). כשמתייחסים לכך, צריך להתאמץ ולהבין הון ורווח על כל צורותיהם, ולכונן כללים בהם סוגים שונים של הון (או כוח) מחליפים אחד את השני.
הון יכול להופיע בשלוש צורות: הון כלכלי, שמומר מיידית לכסף או רכוש, הון תרבותי שיכול להיתרגם להון כלכלי ובמקרים מסוימים ליכולות לימודיות והון חברתי, המורכב ממחויבויות ומקשרים חברתיים, יכול להיתרגם במצבים מסוימים להון כלכלי ולתארי אצולה.
הון תרבותי
הון תרבותי יכול להתקיים בשלוש צורות: המצב הכוללני/מגולם (embodied state), המצב "המחפצן" (objectified state) והמצב הממוסד (institutionalized state).
נראה, לכאורה, כאילו מגיע לכלכלנים הקרדיט על כך שהעלו את שאלת הקשר בין יחס רווח להשקעה חינוכית ולהשקעה כלכלית, אבל הם התייחסו רק להשקעה ולרווח כספיים. הם לא מתייחסים להשקעה החינוכית המשפיעה ביותר – הקניית ההון החברתי הנעשית על ידי המשפחה. ההגדרה הפונקציונאלית של תפקודי החינוך מתעלמת מתרומת מערכת החינוך לשעתוק המבנה החברתי על ידי תמיכה בהקניית הון תרבותי "תורשתי". במילים אחרות, הגדרת הפונק' התעלמה מהעובדה שההצלחה הלימודית תלוייה בהון התרבותי שהושקע לפני כן על ידיד המשפחה.
המצב הכוללני/מגולם – הצטברות של הון במצב זה מניחה תהליך של אינקורפורציה שדורשת זמן שצריך להיות מושקע ע"י המשקיע אישית (כמו שיזוף – אדם חייב לקבל אותו בעצמו ולא על ידי עבודה של מישהו אחר). איך הון מסוג זה, שכל כך קשור לאדם יכול להיקנות מבלי לקנות את האדם עצמו? כיוון שהתנאים החברתיים של הקנייתו וקנייתו "מחופשים" יותר מאשר בהון כלכלי, ולכן נוטים לתפוש אותו יותר כהון סימבולי.
לא לכל השחקנים החברתיים יש את האמצעים הכלכליים והתרבותיים על מנת להאריך את חינוך ילדיהם מעבר למינימום האפשרי. הצטברות ההון התרבותי מתחילה מלכתחילה רק עבור ילדים ממשפחות שיש להם הון כלכלי רב. אפשר לראות שהקשר בין הון כלכלי לתרבותי נוצר דרך תיווך של הזמן הדרוש על מנת להקנות אותו. בנוסף לכך, כמות הזמן בו אדם יכול להאריך את תקופת קניית ההון התרבותי תלויה בכמות הזמן שמשפחתו יכולה לאפשר לו מבלי שיהיו לו מחויבויות כלכליות. במילים אחרות, רק משפחות בעלות אמצעים מאפשרות לילדיהם די זמן בו הם לא צריכים לעבוד ובכך מאפשרות את קיום הזמן הפנוי לרכוש הון תרבותי.
המצב המחפצן – הון תרבותי במצב זה מתייחס לארטיפקטים תרבותיים ולמדיה (ציורים, ספרים, כלים, אנדרטות וכו') ומועבר בעזרת חפצים אלה: אוסף תמונות יכול להיות מועבר באותה המידה שהון כלכלי יכול. "טובין תרבותיים" אלה יכולים להירכש בצורה מטריאלית – שמניח הון כלכלי אך גם בצורה סימבולית – שמניח הון תרבותי. כלומר, בעליו של מכונה צריך רק הון כלכלי על מנת לרכוש אותה, אך הוא צריך גישה להון תרבותי (של עצמו או של מישהו בקרבתן) במצב בכוללני על מנת להפעיל אותה.
המצב הממוסד – הכשרה אקדמית מאפשרת הכרה ממסדית על הון תרבותי של כל אדם נתון, ומאפשרת גם השוואה בין כישורי אנשים שונים.
הון חברתי
הון חברתי הוא מצבור של מקורות אמיתיים או פוטנציאלים הקשורים לחברות בקבוצה (משפחה, מעמד, בית ספר, מפלגה וכו'). כמות ההון החברתי תלויה בגודל הרשת החברתית אותה הוא יכול לגייס וכן בכמות ההון (כלכלי, תרבותי או סימבולי) השייך לו ולכל אחד אליו הוא מקושר. קיום רשת קשרים היא לא נתון טבעי, אלא תוצר של מאמץ בלתי נדלה להפוך יחסים מקריים כמו בשכונה, במקום עבודה או אפילו במשפחה, ליחסים שניתן "להשתמש" בהם.
כאשר משפחות (בחברות מודרניות, בעיקר) מאבדות את הבלעדיות על ההשפעה על קשרים חברתיים (exchange) שיכולים להוביל לקשרים ארוכי טווח (כמו נישואין), הן עלולות להמשיך לשלוט בקשרים (exchange) אלה על ידי יצירת אירועים (מסיבות, קבלות פנים וכו'), מקומות (בתי ספר בלעדיים) וכו' שמחברים בין אנשים בעלי מאפיינים כמה שיותר הומוגניים ליצירה ולשמירה על קבוצות אלה.
סיכום
ניתן להפיק את הסוגים השונים של ההון (תרבותי, חברתי) מתוך הון כלכלי, אך רק במחיר של מאמץ אדיר של העברה: הון כלכלי נמצא בשורש כל שאר סוגי ההון, כלומר הון כלכלי "מחופש" זה מייצר את ההשפעות הספציפיות ביותר לפי כמה שהוא מסתיר את העובדה שהון כלכלי הוא זה שאכן נמצא בבסיסו.
ככל שנמנעת העברה רשמית של הון, כך השפעה של הפצה חשאית של הון בצורת הון תרבותי נעשית הכרחית לשעתוק של המבנה החברתי.
