מבוא ליחב”ל: גלובליזציה
מתוך: מדעי המדינה: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים
גלובליזציה – מכלול של תהליכים המשלבים בין חברות מדינות משקים ופרטים ברחבי העולם באמצעות תנועה עצומת מימדים מהירה חוצת גבולות מדינתיים של אנשים מוצרים שירותים רעיונות וכסף בסיוע טכנולוגיה מתקדמת. שלושת המרכיבים הללו השילוב והאינטגרציה בין שחקנים שונים במרחב העולמי, תנועת הגרומים באופן חוצה מדינתי, הטכנולוגיה המקדמת שמאיצה בהם ממנה עשויה הגלובליזציה.
- טכנולוגיות תקשורת ותעבורה המקצרים מרחקים גיאוגרפיים
- ידע וכישורים המעצימים השתתפות פוליטית של פרטים וקבוצות – תורמים לכך שגורמים פרטים וקבוצות שהיו משוללי כוח פוליטי הופכים למשמעותיים יותר בהתנהגותם בפוליטיקה העולמית.
- צמיחת שוק עולמי קפיטליסטי השוחק גבולות מדינה
- תרבות עולמית צרכנית וחילונית המבוססת על ערכים מערביים
- הפכית האנגלית לשפה עולמית
- התפשטות הדמוקרטיה – יותר ויותר מדינות עוברות תהליכים שבסופן ממתינה התחנה הדמוקרטית – בשנים האחרונות ישנה דריכה במקום, לא רואים גידול משמעותי במס' המדינות הדמוקרטיות, היה גידול בעשור האחרון האדמוקרטיות.
- צמיחת חברה אזרחית עולמית כפועל יוצא של גאות ארגונים לא ממשלתיים.
האם הגלובליזציה תופעה חדשה ובת קיימה? באיזו מידה היא כאן כדי להישאר?
היפר-גלובליזם: המדינות הטריטוריאליות הופכות מיותרות במציאות כלכלית גלובאלית נטולת גבולות. הופכות באופן מעשי מיותרות במציאות שהיחסים בין שחקנים מוכתבים על ידי שיקולים כלכליים ביסודן. אחת מהסיבות המרכזיות לכך הירידה הדרמטית בעלות התקשורת והתעבורה. הגבולות המדינתיים הופכים להיות זניחים ואיתם המדינות הטריטוריאליות. תומס פרידמן – העולם שטוח – הגלובליזציה שאנו חוזים בימינו היא ישנה וחדשה בעת ובעונה אחת, ישנם 3 גירסאות לגלובליזציה. א. גלובליזציה 1.0 החלה בשלהי המאה ה15 – גילוי אמריקה ונמשכה עד 1820 בתקופה הזו הגלובליזציה הונעה על ידי מדינות ריבוניות, מדינות שדחפו לטובת מסחר כלל עולמי הולך ומרחב וכפועל יוצא של גילוי העולם החדש. ב. 1820 עד שנות 2000 עברנו לשלב הבא 2.0, בגירסה זו מי שתפס את מקומן של מדינות הלאום כמנוע, היו חברות ותאגידים רב לאומיים, התאגידים הללו דחפו את תהליכי השילוב הכלכלים בין ישויות שונות במגרש הבינלאומי. ג. 3.0 שלב שבו הגורם המניע הוא לא מדינות ריבוניות טריטוריאליות ולא תאגידים רב לאומיים אלא פרטים, אנחנו הופכים יותר ויותר לשחקנים פוליטיים וכלכליים בזירה הבינלאומית. התרשם מהעובדה פרטים אינדיבידואלים לא חברות מסוגלים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת להתפרס מעבודות שמקורן הוא בעולם המערבי, פה עוברים לשלב חדש של גלובליזציה.
ספקנות: גלובליזציה כיום אינה אלא גלגול של מגמות דומות בעבר, כבשלהי המאה ה19 ואינה שוחקת את תפקידה ואת חשיבותה של המדינה הריבונית. מלווה את האנושות כמעט מאז לידתה (ההגירה כתופעה גלובאלית, יטענו שהאנושות כולה התעצבה כתנועה גדולה של אנשים ממקום אחר לאחר, אין בכך משהו חדש). המדינה הריבונית היא פה להישאר ותהליכי הגלובליזציה לא שוחקים אותה.
תמורה – הגלובליזציה מחוללת מהפכה בפוליטיקה העולמית כשהיא ממזגת בין מדיניות חוץ למדיניות פנים ומחוללת סביבה שבה המדינות נחלשות. בניגוד לגלובליסטים שיאמרו שהגלובליזציה פה להישאר, עמדת הביניים תציע – כן יש לה תהליכים משמעותיים הם לא כה דרמטיים ויתכן שהם יהיו אפילו הפיכים.
מתנגדי הגלובליזציה –
- הגרעון הדמוקרטי – אזרחים אינם נושאים עוד באחריות וקולם נשמע פחות. מקרה מובהק – האיחוד האירופי – טענתם הגרעון הדמוקרטי – אירופה היא ערס הדמוקרטיה- קולם של האזרחים שנשמע יחסית בקולם המדינתי, ברמה האזורית אירופית קולם נדם. אפשרויות של אזרחי אירופה על מדיניותה של אירופה בכלל מוגבל מאוד. קשרים מרובים בין מדינות גורמות לקולו של האזרח להישכח.
- המרוץ לתחתית – התחרות בין מדינות מוליכה לשחיקה מתמדת של תקנים ותקנות ומרעה את מצב הפועלים והעניים.
- הרחבת הפערים בין עשירים לעניים – התפיסה הליברלית היא שמה שחשוב הוא רווחים מוחלטים. אם ננקוט בגישה הליברלית הקפיטליסטית כולם ירוויחו יותר, ולא משנה אם העשירים יתעשרו יותר מהעניים כל עוד הם ירוויחו גם. בעקבות תהלכי הגלובליזציה גם אם העניים מרוויחים יותר ממה שהם מרוויחים לפני עשר שנים הפערים מול העשירים רק גדלים וגדלים.
- ערעור תרבויות ומסורות מקומיות
- פשע עולמי והגירה בינלאומית מערערים יציבות –
- הפרת זכויות אדם והרס אקולוגי
- ניצול ההמונים לטובת אוליגרכיה של תגידי ענק
הם יודעים הצלחה מסוימת, לא עצרו את הגלובליזציה אבל האטו אותה. תאגידים בינלאומיים מנסים להתהדר במדיניות ששמה דגש גם על אקולוגיה וזכויות עובדים.
