מבוא ליחב"ל: מלחמת העולם הראשונה
מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים
במלחמת העולם הראשונה הגורם הגרמני היה המכריע, גם בשנייה וגם חלוקת גרמניה. לאורך כל המאה העשרים תפקידה של גרמניה בפוליטיקה העולמית היה מכריע. עוצמתה – גרמניה המאוחדת של 1870 הייתה המדינה האירופית החזקה ביותר במונחים גיאוגרפים דמוגרפים כלכליים צבאיים. (בזירה האירופית!) המוביל לאיחוד גרמניה הוא ביסמרק. והוא בילה רבות משעותיו בהתבוננות במפה בניסיון למצוא פיתרון לשאלה הגדולה – איך נמנעים ממלחמה בשתי חזיתות. מן המערב – צרפת, מן המזרח רוסיה. הוא הבין שיש למצוא מוצא על ידי נטרול חזית אחת, גרמניה תתקשה להלחם בשתי חזיתות בבת אחת. ביסמרק לא סמך על הממשל הרפובליקני הצרפתי וחשב שנכון הרבה יותר לקשור את עתיד גרמניה עם שתי המלוכות ממזרח רוסיה ואוסטרו הונגריה והוא מצליח. קל לו יותר עם האימפריה האוסטרו הונגרית. הן רצו לכרות ברית עם גרמניה כנגד המדינה השנייה כלומר רוסיה נגד אוסטרו הונגריה ולהפך. הוא הצליח לארוג את הברית הכפולה עם שתיהן ובכך הבטיח את החזית המזרחית. מערכת הבריתות הללו לא הייתה התקפית. מטרתו לא הייתה להכשיר את הקרקע כמתקפה נגד צרפת אלא לשמר את הסטאטוס קוו. הן היו בריתות הגנתיות בראש ובראשונה. והצליחו במידה רבה לבודד את צרפת. 1870-90 – הצליח ביסמרק לשמר שלום יחסי באירופה. ואז מגיע הקייזר הגרמני החדש – לא מאוד מרוצה מהעצמאות שמגלה ביסמרק תחת שלטונו, הוא סילק את ביסמרק ואמר אני זה שאכריע איך לנהל את גרמניה בזירה הבינלאומית החדשה. מטרתו הייתה פחות שימור הסטאטוס קוו. ויליאם השני רוצה כרטיס כניסה למעצמות האירופיות הגדולות. הוא רוצה את הנתח שלו בעולם. גרמניה מצטרפת למרוץ הקולניות הגדול.בסופו של דבר נגמרות הטריטוריות ומתחילים מאבקים בין המדינות האירופיות השונות. וילאם אינו מסתפק בכך, הברית עם רוסיה, הסכם אי ההתקפה שכרת ביסמרק עם רוסיה נראה לו שגוי. הוא מפר את ההסכמה אליה הגיע ביסמרק עם רוסיה. ההסכמה עם האוסטרו הונגרים נותרת בעינה. טעות גדולה – נפער הפתח למלחמה בשתי חזיתות, מה שניסה ביסמרק למנוע. מדוע המשטר הגרמני לא היה מוטרד מהמציאות הזאת? מדוע חשב שניתן לוותר על רוסיה? רוסיה הייתה נתונה קשיים כלכליים פוליטיים קשים. גרמניה הייתה מעצמה מובילה באירופה. בנוסף – בריטניה שכנעה את גרמניה לוותר על הברית עם רוסיה. התפיסה הייתה שבריטניה תבוא לתמיכתו במקרה של מלחמה בשתי החזיתות בגלל הזווית הקולוניאליסטית – המאבקים הבלתי פוסקים בין בריטניה וצרפת על השליטה בקולוניות. אחת לכל כמה שנים הייתה התנגשות בין 2 המדינות הללו. הוא היה בטוח שבריטניה לא תחבור לצרפת. ולכן עם הצי הבריטי והצבא היבשתי של גרמניה – אף אחד לא יוכל לנצח אותם. (בדיעבד הוא טעה). אותו תהליך קולוניאליסטי הגיע לשיא. משבר פשודה (יריבות בצפון אפריקה) – בריטניה בפעם הראשונה בראשית המאה ה20 לאחר יריבות בת מאות שנים עם צרפת , דווקא על רקע התנגשויות קולוניאליסטיות – בריטניה וצרפת חותמות על ברית. ברובד האידיאי – שתי מדינות רפובליקאיות תפסו זהות דמוקרטית. המשבר לא התפתח לכלל מלחמה גדולה בין צרפת לבריטניה. התפיסה בצרפת היא שזו בעלת ברית אמיתית. אפשר לא רק להגיע איתה להסכמה דוממת של אי לוחמה אלא אפשר להפוך את המסגרת הזאת לידידות אמיצה שתופנה גם נגד גורמים עוינים והגורם העוין המרכזי הייתה גרמניה והתעצמותה. בסיטואציה הזאת העוצמה הגרמנית מגלה את צידה השני. ברגע שבריטניה נוטשת את התמונה וחוברת לצרפת שחברה קודם לכן לרוסיה המפה הגיאופוליטית משתנה וגרמניה לראשונה לאחר 1870 תופשת את עצמה פגיעה. לא תמיד אגרסיה , תוקפנות ורצון לשליטה ושטחים שמובילה לאלימות אלא לפעמים זו תחושת הפגיעות שמובילה למלחמה וזו בדיוק הסיטואציה שגרמה למלחמת העולם הראשונה. לאחר ההסכמה הלבבית בין בריטניה לצרפת , מצאה את עצמה גרמניה בסיטואציה בלתי אפשרית. מהרגע שנוצרו שני הגושים של בריטניה רוסיה צרפת וגרמניה איטליה והאימפריה האוסטרו הונגרית הקונצרט האירופי נפח את נשמתו. מטרת הקונצרט הייתה לנהל שינויים בצורת שלום. ו2 הבריתות האלו עשו מצב של קיפאון ודריכות מתמדת בקרב שני הצדדים שבסופו של דבר הוליך כבמעין אפקט דומינו למלחמת העולם הראשונה.
הברית המשולשת – גרמניה, אוסטרו הונגריה, איטליה
ההבנה המשולשת – צרפת, רוסיה, בריטניה.
מרוץ חימוש ימי בריטי גרמני – ניסיון ליצור יתרון צבאי ימי. (דילמת הביטחון – מרוץ חימוש. שני הצדדים לא יודעים מה הכוונות של המדינה השנייה)
הלאומיות לא סיימה את עבודה ב1870. (איחוד גרמניה ואיטליה) המשיכה לעצב את הפוליטיקה האירופית בשלהי המאה ה19 והמאה ה20. קהילות אתניות רבות חתרו אל עצמאות. הבעיה קשה במיוחד באימפריה האוסטרו הונגרית והאימפריה העתמנית. האימפריות המרכזיות שסבלו מדיסוננס חמור בין המדינה ללאום. האימפריה האוסטרו הונגרית הורכבה מהרבה קהילות אתניות. אוסטרים, גרמנים, צ'כים, עמים סלאבים. כל אחת מהקהילות חיפשה לעצמה ביטוי פוליטי שהאידיאל הלאומי קורא לה למצוא. כל אחד מהעמים רצה מדינה. אדם – עם – אומה – מדינה. אנשים טענו שהם חלק מעמים, עמים שהם חלק מאומות וחתרו להשגת מדינה. האימפריה האוסטרו הונגרית הייתה מערכת פוליטית שהכילה הרבה קבוצות כאלו. המציאות הייתה סבוכה וקשה במיוחד כי מדובר על מדינות חלשות יחסית, בעיקר האימפריה העתמנית. המרדף הגדול במסגרת הזאת הייתה מי יקבל את הנתחים הגדולים מתוך אותה אימפריה. נוצרה סיטואציה בעייתית בין מדיניות הפנים לחוץ.
שורת העימותים בבלקן – עקובים מדם ומעשי אכזריות רבים. מדינות בלקניות בראשן סרביה – המערבולת הבלקנית ששואבת לתוכה כמעט את כל השחקנים האירופים. מלחמת העולם הראשונה מתחילה בשוליים, תוך זמן קצר השוליים יבעירו את אירופה כולה ויהפוך לזניח. הבלקן הופך לאזור הגיאוגרפי המבעיר את היבשת כולה. כאשר מסתכלים על הבלקן יש אימפריה עותמנית חלשה בנסיגה מתמדת, מדינות קטנות ששואפות לדחוק את רגליה ושתי אימפריות גדולות אבל לא חזקות מספיק שרוצות גם הן דריסת רגל, האימפריה האוסטרו הונגרית ורוסיה. האינטרסים שלהן בגזרת הבלקן הם שונים. רוסיה היא הפטרון של סרביה בגלל העם הסלאבי. הדינאמיקה המובילה בסופו של דבר למלחמת העולם הראשונה – רצח יורש העוצר האוסטרי. בעיר סרייבו שבבוסניה. סרביה מואשמת על ידי האימפריה האוסטרו הונגרית בכך שהיא מחרחרת מדון. הדרג הצבאי נותן יד למעשה ההתנקשות בארכידוכס. בסיטואציה הזאת יש אימפריה האוסטרו הונגרית שתי חלופות. חלופה דיפלומטית – לנסות לסחוט מסרביה כמה שיותר ויתורים. אך המטרות של האוסטרו הונגרים מרחיקות לכת יותר. הם רוצים לדכא את השאיפות החתרניות של סרביה, לנשל את האימפריה העותמנית ממה שנשאר לה, ולבלום את שאיפות ההתפשטות של האימפריה הרוסית. הם חושבים שזה יעבוד בגלל הברית בינה לבין גרמניה. אוסטרו הונגריה לבדה אינה מסוגלת לבצע מהלך שכזה. זו אימפריה מוחלשת. גרמניה יכולה לספק לא רק את העורף אלא את כוח האדם הטכנולוגיה והעיצוב הדיפלומטי (התרעה של גורמים אחרים) כדי שהמהלך יצליח. אוסטרו הונגריה פונה לגרמניה בשאלה אם יש גיבוי או אין גיבוי? והקייזר אומר שכן. ("צ'ק פתוח") אולטימאטום שסרביה לא יכולה להתעלם ממנו. גרמניה חוברת לאוסטרו הונגריה, ומה רוסיה עושה? היא בת בריתה של סרביה. רוסיה חוברת לסרביה למרות מה שחשבו האוסטרו הונגרים. מה יעשו צרפת ובריטניה? האם בריטניה תקיים את בריתה עם צרפת? האם בסופו של דבר שתי הבריתות המשולשות האלו תפעלנה? צרפת מחליטה שיש לפעול כנגד כוונות ההתפשטות של אוסטרו הונגריה וכנגד הניסיון של גרמניה לנצל את ההזדמנות כדי להרחיב את הדומיננטיות האירופית של המעצמה הזאת. בריטניה פועלת משיקולים דומים. היא יכלה להישאר באי שלה מבלי להתערב במלחמת הבלקן. אך החלטתה נובעת מתוך הבנה שגרמניה ניצבת בצומת דרכים ואם יותר לגרמניה דרך מדינה שליחה (אוסטרו הונגריה) לכונן הגמוניה אירופית, בריטניה עצמה תעמוד בסכנה. גרמניה כבר בנקודה שבה היא מאיימת על הדומיננטיות הבריטית בימים. החשש הזה מוביל את בריטניה לקיים את בריתה עם צרפת ורוסיה. תהליך הדומינו מהיר מאוד. אוסטרו הונגריה מכריזה מלחמה על סביה, גרמניה מכריזה מלחמה גם היא, רוסיה מכריזה מלחמה על שתיהן
תוך עשרה ימים אירופה כולה נכנסת למערבולת דמים. מלחמת העולם הראשונה – המלחמה הגדולה.מבחינה פוליטית חשיבותה רבה יותר ממלחמת העולם השנייה. מדוע המלחמה נקראת מלחמת העולם? אם המלחמה באירופה? היא התפשטה גם למחוזות הקולוניאליסטים. אפריקה, דרום מזרח אסיה, יפן גם השתתפה. ועם זאת עיקר המלחמה התנהלה באירופה. הסיבה המרכזית שהיא נקראת מלחמת עולם היא ארה"ב – מעצמת העל הדוממת. ארה"ב רצתה דלת פתוחה בסין, רצתה יחסי מסחר פתוחים בשביל לשגשג. היא מוגנת על ידי שני אוקיינוסים גדולים מצפון קנדה – היריבה השקטה וידידותית ביותר. מצבה של ארה"ב הטוב ביותר בכל העולמות אך בסופו של דבר נכנסת למלחמה.
בריטניה, בעלת בריתה המרכזת סופגת את נחת זרועה של גרמניה. גרמניה מחליטה להפנות את צי הצוללות שלה לא רק כלפי בת הברית של ארה"ב אלא אל ארה"ב עצמה. ההחלטה הגרמנית היא שאומנם ארה"ב אינה חלק מהמלחמה אבל ה יא עוזרת לבריטניה וגרמניה מוצאת את עצמה במצוקה הולכת ומחריפה ומחליטה להמר על כל הקופה, וחושבת שאם היא תתקוף את ארה"ב היא תבין את הרמז ותחדול לעזור לבריטניה. בעקבות התוקפנות הגרמנית מחליטה ארה"ב להיכנס למלחמה. (רוסיה 1917, יוצאת מהמלחמה וארה"ב נכנסת במקומה) המלחמה הגיעה לסופה במלחמת התשה. צד אחד הותש לפני האחר.
