מבוא ליחב"ל: ניאו-ליברליזם – רקע היסטורי
מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים
הניאו ליברליזם ביחסים בינלאומיים הוא זרם חדש מעבר למהפכה המדעית, הניסיון לבסס את חקר היחב"ל כתחום מחקר מדעי אמפירי. מעבר להיבטים התיאורטיים מדעיים הניאו ליברליזם צמח על רקע של משבר. המשבר הוא אמריקאי. באמצע שנות ה70 ארה"ב ידעה משבר גדול שנכרך במשבר הנפט בעקבות מלחמת יום כיפור ב73, המשבר הכלכלי שלפת את ארה"ב באמצע שנות ה70 הציג מול התיאורטיקנים של היחב"ל שאלה מהותית: באיזו מידה אותם הסברים כלכליים שארה"ב הובילה לאחר מלחמת העולם השנייה הם בני קיימה? באיזו מידה הם ישרדו לנוכח המשבר האמריקני?
אחרי מלחמת העולם השנייה הדומיננטיות הכלכלית האמריקאית הייתה מטורפת, היא הייתה אחראית בין שליש לחצי מהתפוקה הכלכלית העולמית.
זה היה חסר תקדים. ארה"ב יכלה להשתמש בכוח הזה כדי לעצב את היחסים הכלכליים בעולם כרצונה. המשבר הכלכלי של שנות ה70 לא נישל את ארה"ב מנכסיה אבל זה לא היה כמו בעבר. מחצי ירדה לרבע. מדינות אחרות עלו- ארה"ב הייתה צריכה לזנוח את סטנדרט הזהב- שחיקה מסוימת בעוצמתה. ועלתה השאלה- באיזו מידה ניתן לשמר את העוצמה הזו?
האם כשהיא מאבדת מההגמוניה הכלכלית שלה גם המוסדות ילכו איתה?
ריאליסט היה אומר- כן. כי בסופו של דבר לפי התפיסה הריאליסטית העוצמה מניעה את הפוליטיקה העולמית. ריאליסטים מזלזלים במוסדות עולמיים ואומרים שהחשיבות שלהם זניחה. העוצמה של המדינות חשובה.
ניאו ליברליזם- המוסדות הללו לא בהכרח ייעלמו עם העלמות ההגמוניה הכלכלית האמריקאית. למה?
הזרם הראשון של הניאו ליברליזם- הזרם המוסדי הליברלי– הזרם הזה אמר שמרגע שכבר נוצרו אותם מוסדות בינ"ל מתוקף העובדה שהם מספקים פורום למדינות לשאת ולתת להעביר מידע מ1 ל2, להפחית את עלויות המידע, יש לנו מסגרת מסודרת, נציגים של מדינות רציונאליות. המוסדות נותנים להם פורום חשוב מאוד שבו מתקשרים ומתאמים איך כולם יוכלו להרוויח יותר. הזרם המוסדי הניאו ליברלי אמר- זה בדיוק מה שצפוי לנו עכשיו. המוסדות הללו בגלל חשיבותן לאותן מדינות רציונאליות שמחפשות רווחים ימשיכו להתקיים. גם אם העוצמה של ארה"ב נשחקת הארגונים ימשיכו.
הבחנה חשובה- הכוונה במוסדות לא תמיד לארגונים. הבנק העולמי, קרן הבנק הבינ"ל- ארגון. מוסדות בינ"ל – משהו רחב יותר שכולל את אותם ארגונים בינ"ל אבל יכול לכלול היבטים לא מאורגנים בצורה פיזית. ישנם מוסדות בינ"ל שלא בהכרח באים לידי ביטוי בארגונים, ז"א – אי הפצת נשק גרעיני. זה הסכם, שקדמו לו הבנות בין המעצמות המרכזיות שצריך ככל הניתן למנוע ממדינות שעדין לא רכשו נשק גרעיני לרכוש אותו. אותן הבנות מחוללות מוסד בינ"ל. אותם דפוסים בינ"לים. אלה מוגדרים כמוסדות. מוסדות- הכוונה היא בדיוק להסכמות/דפוסים מובנים ובסיסיים שהם נתפסים ע"י תיאורטיקנים של היחב"ל כמוסדות. למשל- הם קוראים למלחמה מוסד המלחמה. או מוסד הריבונות. זה לא ארגונים, זה דפוס, אבן יסוד רעיוני בדרך שבה היחב"ל מתנהלים.
הזרם המוסדי הליברלי מדגיש את ההיבטים הללו, מנסה להתחקות אחר המוסדות ובעיקר אחר הארגונים הבינ"ל- איחוד אירופי, או"ם, קרן המטבע …
זה מביע את האפשרות של שת"פ ולכן אנרכיה, שהניאו ליברלים מקבלים אותה, היא לא מובילה בהכרח לעימותים. מוסדות בינ"ל וארגונים בינ"ל יכולים לסייע לנו להסדיר את היחסים בין השחקנים המדינתיים ולאפשר לשחקנים הרציונאליים האלה למקסם את היחסים בניהם באמצעות שת"פ.
