מבוא ליחב"ל: פוליטיקה וגישת שלושת המפלסים

מבוא ליחב"ל: פוליטיקה וגישת שלושת המפלסים

מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים

פוליטיקה – פוליטיקה היא ניהול ציבור באמצעות כוונה (מטרת הפעילות הפוליטית) ועוצמה (היכולת להשיג מטרות) על מנת לנהל את המרחב הציבורי. כאשר עוברים מהמישור המקומי לעולמי יש לדבר על אופן המחבר בין המדינות. באופן שבו שחקנים נוספים לא מדינתיים מתקשרים אחת עם השני תוך שימוש בעוצמה על מנת להוציא את כוונותיהם מהכוח אל הפועל.

גישת שלושת המפלסים –

מפלס הפרט–

מנהיגים ותכונותיהם האישיות: אישיות- פעיל-פסיבי, יוזם או מגיב? דימוי עצמי ותפיסת ביקורת- חיובי / שלילי? אגו ושאפתנות, היסטוריה פוליטית, ניסיון אישי. למשל- האם הדימוי העצמי שלו מספיק חזק בשביל לקבל ביקורת ולא להגיב בעוינות. באיזו מידה, אם אנחנו מוציאים את הפרט ממסגרת הניתוח אנחנו עדיין חוזים באותם תהליכים היסטוריים בסיסיים? למשל- מה היה קורה לולא היטלר היה עולה לשלטון בגרמניה? האם הייתה פורצת מלחמת העולם ה2?

מפלס המדינה–

א.      סוג משטר: דמוקרטיות מול משטרים אוטוריטאריים.

ב.      סוגי מצבים: שגרה ומשבר (הפתעה, איום, זמן קצר לתגובה).

ג.       התרבות הפוליטית: תפיסת העצמי (זהות).

ד.      השחקנים הפעילים: ממשלות, קבינטים ייעודיים, משרדי ממשלה, סוכנויות ממשל, מפלגות, קבוצות לחץ, פקידות גבוהה ובינונית, רשתות- חברתיות, קהילות אתניות, לאומיות, דתיות. מעמדות חברתיים- כלכליים. כל אלו הם חלק מהשחקן המדינתי. אנשים שמתמקדים במפלס הזה, בעיקר חקר מדיניות החוץ מתמקדים באלה ומנסים לראות מה מניע אותם? למשל- שמפלגה תקדם מדיניות מסוימת ואם היא מקדמת אחת ולא אחרת, למה? ובאיזו מידה הדחיפה הזו באמת משפיעה על מדיניות החוץ של ישראל?

יש מפלס ביניים בין המדינה למערכת. אפשר להסתכל על קבוצה של מדינות או קבוצות על בסיס כל מיני פרמטרים- גיאוגרפי- היחב"ל במזה"ת. קבוצת מדינות על בסיס בטחוני- נאט"ו. אבחנה אידיאולוגית, דתית. מפלס הביניים מנסה לפענח את הקיבוצים הללו של מדינות ומנסה לראות האם הם אולי הגורם המכריע ביחב"ל.

מפלס המערכת–

א.      תכונות מבניות: כיצד מאורגנת הסמכות בתוך המערכת, ארגון הסמכות (אנכי או אופקי) ועוצמת יחסי הגומלין (למשל, תלות- גומלין כלכלית). האם יש מדינה אחת שהיא הדומיננטית בתוך המערכת מבחינה מעשית / משפטית.

ב.      חלוקת עוצמה ויחסי עוצמה: מבנה ומספר השחקנים בעלי העוצמה (חד, דו, תחת, רב קוטבי), הקשר העוצמה. מה טיב חלוקת העוצמה בין המדינות? חד קוטבית- מעצמת על …

ג.       מציאות כלכלית: תפזורת משאבים (נפט, מים) ותלות גומלין. הכלכלה היא לא רק העוצמה של המדינות היא גם התפזורת של המשאבים.

ד.      נורמות: עקרונות מנחים. האם אפשר במעמד המערכת לקבוע נורמות, עקרונות מנחים של האופן שבו השחקנים רואים אחד את השני?

איך כניסה לפוליטיקה יכולה להפוך אותך לאדם שלם יותר