פילוסופיה של הנפש בתקופתנו : דואליזם: הטיעון מתוך הכשרים האינטלקטואלים
מתוך: פילוסופיה של הנפש בתקופתנו – סיכומים
סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – תנו לנו לייק!
הטיעון מתוך הכשרים האינטלקטואלים
טיעון הכשרים האינטלקטואלים הוא אחד הטיעונים בעד העמדה של הדואליזם בשאלת הבעיה הפסיכו פיזית.
(1) סיבותיהן של הפעילויות המתמטית והלשונית הן מצבים נפשיים.
(2) סיבותיהן של הפעילויות הלשונית המתמטית אינן פיזיקליות.
לפיכך,
מצבים נפשיים מסוימים – סיבותיהן של הפעילויות המתמטית והלשונית – אינם פיזיקליים.
הטיעון הראשון מבקש להצביע על תופעה רווחת, ומנסה לומר שאם מקבלים אותה אזי אנו נודה בדואליזם.
הטיעון אומר שיש לכל אדם יכולות אינטלקטואליות (חישובים מתמטיים, יכולות לשוניות וכו').
מאחר שברור שהסיבות של הפעילויות הללו אינן פיזיקליות, אזי יש להסיק מכאן שמצבים נפשיים מסויימים (-הסיבות של הפעילויות המתמטיות והלשוניות) אינם פיזיקליים.
הביקורת על הטיעון מהכשרים האינטלקטואליים
הביקורת על הטיעון הזה תענה:
- האמנם מורכבות ותחכום הכשרים המתמטיים והלשוניים מחייבת שנניח שסיבותיהם אינן פיסיקליות?
אין הכרח להניח שהסיבות של היכולות הנפשיות של המתמטיקה והלשון דורשות סיבה לא פיזיקלית? למשל, מחשבון מצליח לבצע מהלכים חישוביים כשכל רכיביו הם פיזיקליים.
- מה ישיב הדואליסט?
– פניה להבחנה בין מכוונות מקורית למכוונות נגזרת
מה יגיד הדואליסט? הוא יגיד מהלך נגדי, ויגיד שהמחשבונים לא באמת חושבים, ולא באמת עושים חישובים. איך הוא אומר זאת?
הוא יגיד שכשאדם מבצע חישוב יש לתוצאות אינטרנציונליות (מכוונות), הוא מבין מה משמעות המספר שהוא מוציא בסוף. ואילו המחשבון עושה רק פעילות צורנית, ומוציא צורות מסויימות שאין לו שום מושג מהן. אין לו מכוונות כלפיהן. לכן דוגמת המחשבון לא נוגדת את הטיעון של הדואליסט.
[זה נוגע גם לחלוקה שלא עשינו בין מכוונות מקורית למכוונות נגררת. גם אם יש מכוונות לתמרור וכד', יש להם מכוונות נגזרת בלבד, שהיא נגזרת מהמכוונות של בני האדם, ולא מכוונות מקורית].
- מה ישיב המתנגד לדואליזם?
– האמנם מכוונות אינה יכולה להיות מוסברת באמצעות סיבות פיסיקליות?
– מה בין מורכבות למכוונות? האם רשאי הדואליסט לשנות כך את הנושא?
מכאן אנו ממשיכים בדיון. המטריאליסט אומר שהדואליסט מסיט את הדיון, כי הוא היה דיון על התחכום של פעילות מתמטית, ופתאום הדואליסט הסיט את הדיון לדיון במכוונות.
- האמנם מספיק להראות שמטריאליזם אינו יכול להסביר את התופעות הללו על מנת להוכיח את אמיתות הדואליזם? (דוגמא לדגם מהלך דואליסטי שגוי, ראו עמ' 107-110)
כלומר, כאן יש המשך של טיעון, שטוען שמכך שהדואליסט הראה שיש בעיה בעמדת המטריאליסט הוא עדיין לא הוכיח את דעתו. ע"מ להוכיח אותה הוא צריך לספק הסבר חלופי לבעיה, מה שעדיין לא ראינו.
יש כאן דוגמה לדיון דיאלוגי בין שתי העמדות.
