פילוסופיה של הנפש בתקופתנו : הבעיה הפסיכופיזית: מוניזם ודואליזם
מתוך: פילוסופיה של הנפש בתקופתנו – סיכומים
סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – תנו לנו לייק!
בדיון אודות הבעיה הפסיכו פיזית אנו מבחינים בין השקפות מוניסטיות (מוניזם) להשקפות דואליסטיות (דואליזם)
- הדואליסט טוען: מצבים נפשיים אינם מצבים פיסיקליים אלא מצבים מסוג שונה, רוחני
- המטריאליסט טוען: מצבים נפשיים הם חלק מהעולם הפיסיקלי – הם מצבים פיסיקליים
- האידיאליסט טוען: הכל רוח
השאלה של הבעיה הפסיכו-פיזית היא האם לאור המיוחדות של מצבי הנפש אנו יכולים לתת תשובה לשאלה מהו טיבם של מצבי הנפש ביחס לעולם הפיזיקלי.
כאן יש לנו הבחנה שאנו פוגשים אותה כבר ביחידת המבוא, וזו הבחנה בין השקפות מוניסטיות להשקפות דואליסטיות של מצבי הנפש.
השקפות מוניסטיות גורסות שכל היקום, כל מה שיש, הוא מסוג אחד. יש בעולם דברים מסוג אחד בלבד. בהקשר בעית הגוף והנפש זו אמירה שיש רק מצבים מסוג מסויים אחד.
לעומת זאת, השקפות דואליסטיות אומרות שיש שניות בעולם, שיש שני סוגים של מצבים בעולם.
בהקשר לבעיה הפסיכו פיזית, הדואליסט טוען שהיקום נחלק לשני סוגים: רוח וחומר. מצבי נפש אינם מצבים פיזיקליים, אלא מצבים רוחניים.
המטריאליסט טוען שיש רק מצבים פיזיקליים, רק מצבים מסוג אחד – והסוג הזה הוא פיזיקלי.
האידיאליסט מסכים למוניזם של המטריאליסט, אבל טוען שכל המצבים הם דווקא רוחניים, ולא פיזיים.
בקורס נתעסק בעיקר בדואליזם ומטריאליזם.
- סוגיית המאפיין המבחין היא ניטרלית מבחינת הבעיה הפסיכופיסית: לא ניתן לגזור מתוך הדיון במיוחדות של מצבי הנפש תשובה לשאלה האונטולוגית (עמ' 44)
- אבל סוגיית המאפיין המבחין עדיין חשובה לניסוח השאלה העיקרית: האם אפשר להסביר את המיוחדות של התחום הנפשי גם בהנחה שמצבי נפש הם מצבים פיסיקליים (עמ' 45)
לעיל אמרנו שהשאלה של המאפיין המבחין נייטרלית למחלוקת בבעיה הפסיכו-פיזית. אבל, השאלה הזו עדיין חשובה לניסוח של השאלה העיקרית, והיא מהו ייחודם של מצבי הנפש (גם אם טוענים שהם מצבים פיזיקליים).
זו נקודה חשובה, כי כל מי שנכנס לדיון בשאלת מצבי הנפש (לפחות רוב, וכל מי שניגע בו בקורס), מסכים שיש במצבים הללו משהו מיוחד. המחלוקת היא לגבי איזה דין וחשבון צריך לתת בשביל להבין את מצבי הנפש:
המטריאליסט חושב שדי בדין וחשבון פיזיקלי ע"מ למצות את הדיון במצבי הנפש.
הדואליסט חולק עליו, וחושב שבגלל המיוחדות של מצבי הנפש, צריך לתת דין וחשבון מיוחד למצבי הנפש.
המחלוקת היא איך להסביר את מצבי הנפש, בהניתן שהם קיימים וייחודיים.
עוד הערה חשובה מאוד לענייננו:
- "נפשי"/"מנטלי"/"פסיכולוגי" מול "רוחני" (עמ'47)
נפשי/מנטלי/פסיכולוגי אין פירושם רוחני. אם זה היה הפירוש, ניתן היה לחתום את הדיון בנצחון לעמדה הדואליסטי. אנחנו משתמשים במונחים הללו באופן נייטרלי כדי לתאר את המצבים שתיארנו בחלק הראשון של המפגש. האפיון הזה עדיין לא מתחייב לכך שהם רוחניים או פיזיקליים.
- האם מטריאליסט מכחיש את קיומם של מצבים רוחניים?
כן. מטריאליסט חושב שאין דבר כזה רוח, ולכן הוא אומר שאין מצבים רוחניים.
אבל, מטריאליסט לא מכחיש את קיומם של מצבי הנפש.
דואליסט לא מכחיש את קיומם של מצבי נפש, ורק אומר שקיומם הוא מצב רוחני. הוא גם לא מכחיש את קיומם של המצבים הפיזיקליים, אלא אומר שמקומם לא במצבים הנפשיים.
מי שמכחיש את קיומם של המצבים הפיזיקליים הוא האידיאליסט.
